1.  בתקנות אלה -

"אולם ספורט" - בנין הנועד לשמש בעיקרו, כולו או בחלקו, למופעי ספורט, לרבות מתקנים לשימושם של הצופים;

"אחראי לביקורת" - האחראי לביקורת הביצוע של עבודות הבניה לפי סעיף 16.02 בתוספת השניה;

"אלמנט עמיד אש" - חלק בנין בעל עמידות אש כמוגדר בתקן ישראלי ת"י 931, למשך 90 דקות או כל זמן אחר שנקבע בתוספת השניה;

"אסיפה" - כמשמעותה בחוק הבטיחות במקומות ציבוריים, התשכ"ג-1962;

"אתר לסילוק פסולת בנין או לטיפול בה" - מקום המשמש לסילוק פסולת בנין או לטיפול בה והמורשה על פי כל דין;

"בנין גבוה" - בנין שבו הפרש הגובה בין מפלס הכניסה הקובעת לבנין לבין מפלס הכניסה לדירה השוכנת בקומה הגבוהה ביותר בבנין, דרך חדר מדרגות משותף, עולה על 12 מטרים;

"בנין רב קומות" - בנין שבו הפרש הגובה בין מפלס הכניסה הקובעת לבנין לבין מפלס הכניסה לדירה השוכנת בקומה הגבוהה ביותר בבנין, דרך חדר מדרגות משותף, עולה על 27 מטרים.

"בעל היתר" - מי שעל שמו הוצא היתר;

"בריכה למי שתיה" - בריכה כמשמעותה בתקנות הבריכות למי שתיה שנפחה הוא 100 מטרים מעוקבים או יותר;

"דרך יציאה" - דלת או אמצעי אחר שהיציאה לרחוב דרכו היא במישרין או דרך שטח פתוח;

"דרך מוצא בטוח" - דרך יציאה, לרבות המעברים המובילים אליה מכל חלקי הבנין;

"היתר" - היתר לפי פרק ה' לחוק;

"הל"ת" - הוראות למיתקני תברואה, התש"ל-1970, שאושרו על ידי שר הפנים לאחר התייעצות עם המועצה הארצית לתכנון ולבניה ועותק מהן מופקד במשרדי כל ועדה מקומית;

"ועדה מחוזית" - ועדה מחוזית לתכנון ולבניה שהוקמה לפי סעיף 7 לחוק;

"ועדה מיוחדת" - ועדה מיוחדת לתכנון ולבניה שהוקמה לפי סעיף 34 לחוק לרבות רשות רישוי מיוחדת לפי סעיף 36(ב) לחוק;

"ועדה מקומית" - ועדה מקומית לתכנון ולבניה שהוקמה לפי סעיף 17 לחוק, לרבות ועדה מחוזית המשתמשת בסמכויותיה של ועדה מקומית לפי סעיף 12 לחוק, ועדת משנה שלהלן וועדה מיוחדת וכן, כשאין כוונה אחרת משתמעת, רשות רישוי מקומית לפי סעיף 30 לחוק;

"חוכר" - חוכר רשום במרשם המקרקעין לתקופה של ארבעים ותשע שנים או יותר, לרבות חוכר-משנה רשום לתקופה כאמור;

"חישובים סטטיים" - חישובים הנדסיים שיש בהם להוכיח את יציבותו של בנין ויציבות ביסוסו;

"כניסה קובעת לבנין" - הכניסה הראשית לגזרת הבנין שבה היא נמצאת, אשר מפלס רצפתה אינו עולה על 1.20 מטר מעל פני הקרקע והגישה אליה היא באמצעות מדרגות או גשר כניסה ישיר ממפלס הרחוב, בהתאם לתקן ישראלי ת"י 166;

"מגרש ספורט" - משטח פתוח או מקורה בחלקו, המשמש בעיקרו למופעי ספורט ובו יציע או מיתקנים כיוצא בזה לשימושם של הצופים;

"המהנדס" - מהנדס הועדה המקומית שנתמנה לפי סעיף 20 לחוק;

"מיתקן ספורט" - אולם ספורט או מגרש ספורט;

"מיתקן תברואה"- מערכת מים קרים וחמים לרבות צינורות להספקת מים ולחלוקתם, קבועות שרברבות ומחסומים, מערכות נקזים לצואים, לדלוחים ולאיוור, מערכות ביבים, מערכות סילוק מי גשם, ציוד לטיפול במים ולאגירת מים, ציוד צורך מים לרבות בריכות שחיה, מזרקות נוי ומפלים, מערכות השקיה לגינון, מערכות גז, מערכות להספקת מים חמים, מערכות חימום במים, כולל חיבוריהם, מכשיריהם, הכל בתוך גבולות הנכס;

"מודד מוסמך" - מודד בעל רשיון לפי פקודת המדידות;

"מנהל עבודה" - מי שממלא את התפקיד של מנהל עבודה באתר הבניה לפי תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בניה), התשט"ו-1955;

"מעבדה מאושרת" - כמשמעותו בסעיף 12(א) לחוק התקנים, התשי"ג-1953;

"מערכת גז משותפת" - מערכת לאספקת גז שבאמצעותה מסופק גז לשני בנינים או יותר, לרבות הצנרת לאספקת הגז;

"מקום לאסיפות" - בנין הנועד, כולו או מקצתו, לפי האמור בהיתר, על נספחיו, לשמש דרך קבע לאסיפות, לרבות מיתקן ספורט, הנועד לאסיפות של 200 בני אדם או יותר, הוא לבדו או ביחד עם מקומות אחרים הנועדים לאסיפות והנמצאים באותו בנין;

"אחראי לביצוע שלד"- מי שנתמנה בידי הקבלן הראשי כאחראי לביצוע השלד;

"מפה מצבית" - מפה שבה מסומן בקנה-מידה שטח קרקע מוגדר וכל עצם הנמצא בו;

"מקלט" - כהגדרתו בסעיף 11 לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951, לרבות "מרחב מוגן" כהגדרתו בתקנות ההתגוננות האזרחית (מפרטים לבניית מקלטים), התש"ן-1990;

"מרווח" - השטח התחום בין קו הבנין לבין גבול המגרש;

"מתכנן שלד הבנין" - מי שהורשה להגיש חישובים סטטיים לרשות מוסמכת על פי תקנות המהנדסים, ושחתם על הבקשה להיתר ועל נספחיה כאחראי לתכנון שלד הבנין נושא הבקשה ולביצוע פיקוח עליון על הקמתו;

"נכס" - הנכס שלגביו מבוקש או ניתן היתר;

"עבודה" - עבודה בנכס או השימוש בו הטעון היתר;

"עורך הבקשה" - מי שחתום על הבקשה להיתר ועל נספחיה, כעורכם, או הבא במקומו, הכל כמפורט בתקנות 2ד עד 2ז ובטופס 1 לתוספת הראשונה;

"פסולת בנין" - חומרים או שיירי חומרים המשמשים לבניה או לשיפוצים בהם, בקשר לעבודות בניה או שיפוצים או שנוצרו אגב עבודות כאמור או אגב עבודות הריסה, לרבות עודפי עפר וחציבה וחלקי הריסות של מבנים;

"קו בנין" - קו על פני הקרקע ומתחתה שנקבע בתכנית מאושרת ושבינו ובין גבול הנכס הבניה אסורה;

"קו רחוב" - קו על פני הקרקע ומתחתה שנקבע בתכנית מאושרת כגבול השטח המיועד לדרך;

"קיר חיצון" - קיר אשר אחד מצדדיו או יותר פונה אל אוויר החוץ;

"קרקע מחלחלת" - קרקע שאין מניעה הנדסית או גאולוגית להחדיר דרכה מים לתת–הקרקע;

"רשות הבריאות" - המנהל הכללי של משרד הבריאות או מי שהסמיך בכתב;

"שינוי פנימי בדירה", בבית משותף - שינוי שאינו נוגע לצד החיצוני של הבנין, אינו פוגע בחזיתו או במראהו או ברכוש המשותף או בשלד של הבנין, או בצנרת או בציוד אחר המשרתים את יתר הדירות;

"שלד" - כל חלקי הבנין הנושאים ומעבירים עומסים מכל סוג לקרקע הנושאת את הבנין והדרושים להבטחת יציבותו;

"תכנית קונסטרוקציה" - תכנית שלפיה נבנה שלד;

"תעודת גמר" - תעודה הניתנת לבעל ההיתר על-ידי ועדה מקומית, המעידה כי העבודה נושא ההיתר הושלמה בהתאם לו;

"תקנות הבריכות למי שתיה" - תקנות בריאות העם (מערכות בריכה למי שתיה), התשמ"ג-1983;

"תקן" - תקן ישראלי, ובאין תקן כאמור - תקן של כל מוסד חבר בארגון הבינלאומי לתקינה ().

1א.  (א)  הרוצה להגיש בקשה להיתר בניה בנכס פלוני, ימציא תחילה לועדה המקומית בשני עתקים, מפת הנכס הערוכה בידי מודד מוסמך והמכילה את הפרטים שבתקנה 4 ופרטים נוספים שנקבעו לענין זה בהל"ת; המהנדס רשאי לפטור מגיש בקשה כאמור מחובה זו, אם שוכנע כי הבניה המבוקשת אינה מחייבת הגשת מפת נכס.

(ב)  המהנדס יאשר בכתב את קבלת המפה ויסמן בה בקו אדום את קווי הבנין וקווי הרחוב, יפרט בה, או יצרף לה בכתב, את התנאים ואת המגבלות החלים על הנכס לפי כל תכנית ויחזיר עותק אחד ממפת הנכס מסומנת כאמור, על נספחיה, למי שהמציאה, לא יאוחר מהיום השלושים אחרי שהומצאה לועדה המקומית.

(ג)  הועדה המקומית או המהנדס לא יקבלו לטיפול או לדיון בקשה להיתר בניה, אלא אם נמצאת בידיהם מפת הנכס מסומנת כאמור בתקנה זו, או אם עברו שלושים ימים מהיום שבו הומצאה לועדה המפה לצרכי סימון כאמור, או אם ניתן פטור לגבי אותה בקשה לפי תקנת משנה (א).

2.  (א)  מבקש היתר (להלן - מבקש) יגיש לועדה המקומית בקשה להיתר בצירוף מפרט כמפורט בטופס 1 בתוספת הראשונה, שהעתק ממנו ניתן לקבל במשרדי כל ועדה מקומית.

(ב)  בקשה להיתר תוגש בעותק אחד, והמיפרט בחמישה עותקים.

(ג)  בקשה להיתר ומפרט יהיו חתומים בידי אלה:

(1)  המבקש;

(2)  עורך או עורכי הבקשה;

(3)  מתכנן שלד הבנין;

(4)  האחראי לביצוע השלד;

(5)  בעל זכות בנכס כמפורט בתקנה 2א;

(6)  האחראי או האחראים לביקורת.

(ד)  חתימותיהם של האחראי לביצוע השלד ושל האחראים לביקורת יכול שיימסרו לועדה במועד מאוחר יותר, אך לא יאוחר ממועד תחילת העבודה נושא ההיתר.

(ה)  לגבי כל בקשה להיתר לבנין או לתוספת לבנין, ימסור מתכנן שלד הבנין לוועדה המקומית תצהיר בדבר אופן התכנון של השלד לרבות שיטת הבניה, ערוך לפי טופס 9 שבתוספת הראשונה, לא יאוחר מתחילת הבניה.

(ו)  כל בעל היתר לבנין או לתוספת לבנין ימסור לוועדה תצהיר מטעם האחראי לביצוע השלד, ערוך לפי טופס 10 שבתוספת הראשונה, בדבר ביצוע בשלד, וכי השלד הוקם בהתאם לתכניות שערך מתכנן שלד הבנין, לא יאוחר מהדיווח בדבר הביקורת על גמר הקמת השלד, כקבוע בפרט 16.02 לתוספת השניה.

(ז)  בכל תצהיר לפי תקנות משנה (ה) ו–(ו) לענין תוספת לבנין, יוצהר כי תכנון השלד וביצועו נעשו באופן שיובטח כי הבנין יוכל לשאת את העומסים של התוספת לבנין.

(ח)  התצהירים לפי תקנות משנה (ה) ו–(ו) יימסרו נוסף על כל תצהיר או הצהרה הקבועים בכל דין לרבות בתקנות אלה ובייחוד בטפסים 1, 2 ו–4 לתוספת הראשונה.

(ט)  אין בתקנות משנה (ה) עד (ז) כדי לגרוע מחובותיהם של מתכנן שלד הבנין והאחראי לביצוע השלד על פי כל דין, לרבות בהתאם לתקנות אלה ולתקנות אחרות על פי החוק.

2א.  בעל הזכות בנכס שחתימתו על הבקשה להיתר דרושה לענין תקנה 2 הוא:

(1)  בנכס הרשום במרשם המקרקעין ושאינו בית משותף כמשמעותו בחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969 (להלן - בית משותף) - הבעל הרשום או חוכרו;

(2)  בנכס הרשום במרשם המקרקעין ושאינו בית משותף והוא בבעלות משותפת או חכור למספר חוכרים במשותף - בעל רשום או חוכר;

(3)  (בוטלה);

(4)  בבית משותף, כל בעלי הדירות בבית המשותף או חוכריהן או נציגות הבית המשותף;

(5)  בנכס שאינו רשום במרשם המקרקעין - מי שחייב עליו בתשלום מס רכוש וקרן פיצויים לפי הרשום בפנקסים המנוהלים לפי חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א-1961, או מי שהיה חייב במס כאמור לולא הופטר מתשלומו מכוח כל חוק;

(6)  על אף האמור בפסקאות (1) עד (5), בנכס שהוא מקרקעי ישראל, בין אם הוא רשום במרשם המקרקעין ובין אם לאו - מי שמוסמך לכך מטעם מינהל מקרקעי ישראל, בכפוף להוראות אלה:

(א)  לענין תקנה זו יראו את הודעת מינהל מקרקעי ישראל בכתב על אי-התנגדותו לבקשה להיתר כחתימתו על הבקשה;

(ב)  אין בהודעה על אי-התנגדות כאמור כדי לפטור חוכר שהגיש את הבקשה ממתן הודעה ליתר החוכרים של אותו נכס כאמור בתקנה 2ב, אם אלה לא חתמו יחד אתו על הבקשה;

(ג)  האמור ברישה לפסקה זו לא יחול בבקשה להיתר שלא מבוקשים בה תוספת שטח רצפה או שינוי ייעוד שנקבע בהיתר קודם שניתן ביחס לנכס נשוא הבקשה או גם זה וגם זה;

(7)  בבקשה לבצע עבודה או שימוש שניתן להתירם על ידי בית דין לשכירות לפי סעיף 37(א) לחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב-1972 - גם הדייר, כמשמעותו בחוק האמור, ובלבד שבמקרה זה -

(א)  המציא לבעל הנכס העתק הבקשה וצירף לבקשה תצהיר מנוסח לפי טופס 6 שבתוספת הראשונה;

(ב)  לא תיתן הוועדה המקומית את ההיתר אלא כתום שלושים יום אחרי שהומצא לבעל הנכס העתק הבקשה ותיווסף בגוף ההיתר הערה זו: "תשומת לבך מופנית לכך כי היתר זה אינו משמש הגנה בפני תביעות בעל הנכס נגדך בגלל ביצוע העבודה או השימוש שהותרו, כל עוד לא קיבלת את הסכמתו של בעל הנכס לביצועם, או, באין הסכמה כאמור, הרשאה של בית דין לשכירות או בית משפט";

(8)  בנכס שחלה עליו תכנית מאושרת לחלוקה חדשה כאמור בסעיף 121(2) לחוק, וטרם נרשמה החלוקה במרשם המקרקעין כאמור בסעיף 125 לחוק - מי שהיה בעל זכות בנכס לפי פסקאות (1) עד (7) אילו נרשמה החלוקה במרשם המקרקעין כאמור; לא תיתן הועדה המקומית את ההיתר, אלא אם היה בפניה תשריט לכל שטחה של החלוקה החדשה שאושרה בתכנית כאמור והתשריט הוכן, נחתם ואושר בידי מודד כמשמעותו בפקודת המדידות;

אין בהוראות אלה כדי לגרוע מסמכות להתנות בתכנית מתן היתר בניה בנכס כאמור, בקיום תנאים נוספים.

2ב.  לענין תקנות 2 ו-2א -

(1)  היו מספר בני אדם בעלי זכות באותו נכס כאמור בתקנה 2א', ולא כולם חתמו, לא יינתן ההיתר, אלא לאחר שהומצא העתק הבקשה לאלה שלא חתמו; המבקש יצרף העתק הבקשה לכל מי שזכאי לקבלו ואת מענו של הזכאי להעתק, והוועדה המקומית תמציא את ההעתקים לזכאים להם, על חשבונו של המבקש;

(2)  בהעדר מענו של זכאי להעתק הבקשה, על המבקש לצרף תצהיר ובו יפרט כי מענו של הזכאי להעתק אינו ידוע לו ושעשה מאמץ סביר כדי להשיגו;

(3)  בנסיבות האמורות בפיסקה (2) על המבקש לפרסמה בדרך שהוועדה המקומית תורה עליה, לרבות פרסום בעתון יומי ולצרף עותק הפרסום לבקשתו;

(4)  מבקש היתר בנכס הרשום כבית משותף שלא לענין שינוי פנימי בדירה בלבד, יצרף לבקשתו נסחי רישום מקרקעין לגבי דירתו, לגבי יתר הדירות בבית ולגבי הרכוש המשותף; אך רשאי הוא לצרף במקום נסח הרישום של יתר הדירות והרכוש המשותף - תצהיר שלו ושל נציגות הבית המשותף על הרכב הבעלות בבית המשותף בנוסח לפי הטפסים 7 ו-8 שבתוספת הראשונה;

(5)  המצאה לענין תקנה זו יכול שתהא בדואר.

2ג.  (א)  הוועדה המקומית לא תדון בבקשה להיתר בניה, אלא לאחר שצורפו כל המסמכים שחייבים לצרפם לפי תקנה 2ב ולא תתן את ההיתר, אלא לאחר תום 30 יום מיום קבלת הבקשה, אך לא לפני המצאת ההודעות כמפורט בתקנה 2ב.

(ב)  הוגשה התנגדות למתן היתר מצד מי שהיתה חובה להודיע לו לפי תקנה 2ב על הגשת הבקשה להיתר, לא תיתן הועדה המקומית את ההיתר על אף האמור בתקנת משנה (א) אלא לאחר שנתנה למתנגד הזדמנות לנמק את התנגדותו, הודיעה לו בכתב על החלטתה, ולאחר שחלפו 30 ימים מיום ששלחה הועדה המקומית הודעה למתנגד על דחיית התנגדותו, אם החליטה לדחותה; החלטת הועדה המקומית תונחה על פי שיקולים תכנוניים הנובעים מהוראות החוק והתקנות לפיו ועל פי אלה בלבד.

2ד.  מי שמוסמך לפי תקנות המהנדסים להגיש לרשות המוסמכת תכנית כמשמעותה בתקנות האמורות, והוא בלבד, מוסמך לחתום על בקשה להיתר כעורכה.

2ה.  (א)  יכול שמספר בני אדם יחתמו כעורכים על בקשה להיתר, כל אחד לגבי אותו חלק מעבודת הבניה, נשוא ההיתר המבוקש, שלגביו ערך הוא את הבקשה או את נספחיה.

(ב)  העריכה כאמור בתקנת משנה (א) יכולה להיות מחולקת לתכן הארכיטקטוני, להקמת השלד, להקמת מערכות של מיתקני תברואה, מערכות רשת החשמל, הגז, הטלפון ומיזוג אוויר, לעבודות פיתוח מסביב לבנין ולמיתקני עזר כיוצא באלה; ובלבד שלא יישאר במכלול פעולות הבניה כמתואר בבקשה, תחום שלגביו אין אדם שחתם על הבקשה כעורך.

(ג)  היתה העריכה מחולקת כאמור, יהא עורך הבקשה לענין חתימה על המפרט כאמור בתקנה 2, הראשון ברשימת כלל עורכי הבקשה הנערכת בטופס 1 לתוספת הראשונה, והוא ייקרא עורך הבקשה הראשי.

2ו.  (א)  מבקש ההיתר או בעל ההיתר, לפי הענין, רשאי לשנות, להרחיב או לצמצם את תחומי הפעולה של עורך הבקשה או עורכי הבקשה כמתואר בתקנה 2ה וכפי שפורטו בבקשה, אם נתקיימו שלושה אלה:

(1)  האדם המוצע לשמש עורך הבקשה לתחום פעולה פלוני, מוסמך לשמש עורך הבקשה לפי תקנה 2ד ונתן בכתב את הסכמתו לקבלת התפקיד;

(2)  על השינוי ניתנה לועדה המקומית הודעה בכתב, שצורפה לה הסכמתו של המוצע לשמש עורך הבקשה.

(ב)  לענין תקנה זו, דין חלוקת תחום הפעולה של עורך בקשה יחיד כדין שינוי תחומי הפעולה של מספר עורכי הבקשה.

2ז.  (א)  מבקש ההיתר רשאי בכל עת להחליף עורך בקשה באדם אחר המוסמך לשמש עורך בקשה לפי תקנה 2ד ושהסכים בכתב לשמש עורך בקשה כאמור, וזאת על ידי מתן הודעה בכתב לועדה המקומית שתצורף לה ההסכמה בכתב.

(ב)  עורך בקשה רשאי בכל עת, עד לאישור הבקשה להיתר, להתפטר מתפקידו על ידי מתן הודעה בכתב לועדה המקומית ולמבקש ההיתר; עשה כן, לא תאושר הבקשה להיתר, כל עוד לא הוחלף עורך הבקשה כאמור בתקנת משנה (א).

(ג)  האמור בתקנת משנה (ב) אינו גורע מהרשות להתפטר לפי סעיף 16.03 לתוספת השניה.

2ח.  הודעות לפי תקנות 2ו ו-2ז יימסרו אישית או יישלחו בדואר רשום.

2ט.  אין בהתפטרותו של עורך הבקשה או בהחלטתו לפי תקנות 2ו או 2ז בלבד כדי לשחרר את עורך הבקשה ומבקש ההיתר מהתחייבויותיהם ההדדיות.

3.  (א)  לבקשה להיתר יצורפו נספחים אלה:

(1)  מפה מצבית;

(2)  מפת איתור העבודה;

(3)  תשריט סכימתי של שטחי הבניה;

(4)  תכניות בניה.

(ב)  הנספחים האמורים ייחתמו בידי המבקש, עורך או עורכי הבקשה, מתכנן שלד הבנין, ובעל זכות בנכס כמפורט בתקנה 2א.

(ג)  לבקשה להיתר להקמת בריכה למי שתיה או לשינוי במבנה או בתנאי השימוש בה יצורף, בנוסף לנספחים האמורים, גם האישור הדרוש להקמה או לשינוי לפי תקנה 2 לתקנות הבריכות למי שתיה.

4.  (א)  מפה מצבית תיערך בקנה-מידה 250:1.

(ב)  המפה תהא מבוססת על מדידות או על המפה המסומנת כאמור בתקנה 1א, ובלבד שהמדידות או הסימון במפה כאמור נערכו תוך ששה החדשים שקדמו למועד הגשת הבקשה.

(ג)  במפה המצבית יצויינו -

(1)  שטח הנכס וגבולותיו, לפי הרישום בספרי המקרקעין לפי חוק המקרקעין, התשכ"ט-1969;

(2)  הדרכים הגובלות עם הנכס ומפלסיהן;

(3)  קווי בנין;

(4)  קווי רחוב;

(5)  השימושים המותרים בנכס על פי התכניות החלות עליו וכל תנאי מיוחד שבהן;

(6)  כל בנין הנמצא במרחק של 10.00 מטרים מגבולות הנכס;

(7)  כל בנין, גדר, אבן שפה, עמוד חשמל, עמוד טלפון, עץ, שוחה וכל עצם הנמצא בנכס או בדרכים הגובלות, וכן המרחקים בין העצמים האמורים;

(8)  גבולות החלקות הנמצאות מעבר לדרכים הגובלות עם הנכס וקווי הבנין שלהן;

(9)  ברזי-שריפה המחוברים לרשת אספקת מים ראשית;

(10)  חץ הצפון;

(11)  קנה-המידה שלפיו נערכה המפה.

(ד)  הוגשה בקשה להיתר להקמת בנין חדש ובסביבת הנכס קיימים קווי אספקת מים או מערכת ביוב ציבורית, יצויינו במפה המצבית, נוסף לאמור בתקנת משנה (ג), הדברים הבאים:

(1)  קווי הצנרת של אספקת המים ומערכת הביוב, וקוטרי הצינורות ומפלסיהם;

(2)  תאי הבקרה ושיפועי הביוב הציבורי שאליו יחובר הבנין;

(3)  מערכת גז משותפת אם קיימת.

(ה)  המפה המצבית תכלול מפת הסביבה ערוכה בקנה-מידה 1:2,500 ובה יצויינו, בין השאר:

(1)  הגושים והחלקות על מספריהם;

(2)  רשת קואורדינטות - אם השטח איננו מוסדר לפי פקודת הסדר זכויות במקרקעין [נוסח חדש], התשכ"ט-1969;

(3)  הדרכים הציבוריות שבסביבת הנכס, תווייהן, שמותיהן ומידת סלילתן.

(ו)  על פי דרישת המהנדס תיחתם המפה המצבית ביד מודד מוסמך.

(ז)  המהנדס רשאי לדרוש ממבקש ההיתר שימציא לו, בנוסף לדברים המפורטים בתקנת משנה (ד), פרטים דומים המתייחסים לחיבור הנכס לרשתות של שירותים אחרים לתועלת הציבור.

5.  (א)  מפת איתור העבודה תיערך בקנה-מידה 250 :1 ואם הבקשה היתה למתן היתר למקום לאסיפות תערך בקנה מידה 100 :1.

(ב)  במפת איתור העבודה יצויינו הפריטים הבאים, בין אם הם נמצאים בנכס ובין אם הם מוצעים:

(1)  הבנינים;

(2)  דרכי הגישה לבנינים;

(3)  הכניסות לבנינים;

(4)  החצרות;

(5)  מקומות החניה ומפלסיהם;

(6)  מקומות לתליית כביסה;

(7)  מקומות לריכוז פחי אשפה ודרכי הגישה אליהם;

(8)  קווי אספקת מים;

(9)  החיבור לביוב הציבורי;

(10)  בורות רקב, בורות חלחול או חפירי חלחול, אם לא ניתן לחבר את הבנין המוצע לביוב ציבורי;

(11)  מקומות לאחסנת מכלי גז מיטלטלים או נייחים;

(12)  רשת צנרת לאספקת גז;

(13)  מיתקן לחימום מרכזי על-ידי דלק נוזלי;

(14)  ארובה וגבהה, ובניני תעשייה ומלאכה - גובה הבנינים בסביבה ביחס לגובה הארובה;

(15)  דרכי ניקוז הנכס;

(16)  עמודי חשמל וטלפון;

(17)  קווי חשמל וטלפון תת-קרקעיים;

(18)  גדרות;

(19)  תיאור התנאים הפיסיים של הנכס.

(ג)  במפת איתור העבודה יצויינו מידותיהם של הדברים המפורטים בפריט (10) לתקנת משנה (ב) ומיקומם של הדברים המפורטים בפריטים (5) עד (17) לתקנת המשנה האמורה.

(ד)  מוצע מקום לריכוז פחי אשפה במרחק קטן מ-4.00 מטרים מגבול הנכס הגובל, יצויינו במפת איתור העבודה הבנינים הקיימים וייעודם בנכס האמור, הנמצאים ברדיוס של 10.00 מטרים מהמקום המוצע האמור.

(ה)  בבקשה למתן היתר למקום לאסיפות תכלול מפת איתור העבודה גם את אלה:

(1)  מקום הבמה - אם מוצע להקים במה;

(2)  מקום הקופות - אם מוצע שהכניסה למקום תהא תמורת תשלום;

(3)  סידור המושבים;

(4)  מקום ההידרנטים ומכשירי כיבוי אש;

(5)  פרטים נוספים שהמהנדס ידרוש, בשים לב לאופיו של השימוש;

או תצורף לה מפה נפרדת, באותו קנה המידה, שתכלול את הפרטים האמורים.

6.  (א)  בתשריט הסכימתי של שטחי הבניה יצויינו שטחי הבניה המנוצלים של כל אחת מקומות הבנין המוצע.

(ב)  הוגשה בקשה להיתר להוספה לבנין קיים, יצויינו בתשריט הסכימתי שטחי הבניה הקיימים בנפרד והמוצעים בנפרד.

(ג)  בתשריט הסכימתי לצד התיאור הגרפי כאמור בתקנות משנה (א) ו-(ב) יפורטו החישובים של שטחי הבניה.

7.  תכנית הבניה ייערכו בקנה-מידה 100 :1 ויכללו את תכניות התנוחה, החתכים, החזיתות והפרטים האלה:

(1)  תכנית התנוחה של כל אחת מקומות הבנין, לרבות קומת מרתף, קומת עמודים מפולשת וקומת גג;

(2)  חתך אנכי דרך כל חדר מדרגות בבנין המראה את הקשר בין כל קומות הבנין והיחס בין מפלסי הבנין ובין פני הקרקע הטבעיים; אולם אם מוצע לבנות חדרי מדרגות זהים או דומים אחד למשנהו, די בחתך אנכי של אחד מהם;

(3)  חתך לאורך הבנין, הניצב לחתך כאמור בפיסקה (2), העובר דרך חדרי שירות ומראה את גבהם של חדרי הבנין ודרך אוורם של חדרי השירות;

(4)  חתך אנכי נוסף דרך כל חלק אחר של הבנין, הדרוש להבנת מבנהו;

(5)  חזיתות הבנין, בהן יצויינו מפלסי קומותיו, פני הקרקע הטבעיים, פני הקרקע הסופיים לאחר הקמת הבנין, גובה מפלסי הדרכים והגובלות, גובה מפלסי הכניסות לבנין והחמרים שבהם ייבנו או יצופו הקירות החיצונים של הבנין.

8.  (א)  על פי דרישת המהנדס יצרף עורך הבקשה לבקשה להיתר תכנית בניה של חזית הבנין לצד הרחוב שלאורכו הוא מוקם, המראה גם את חזיתות הבנינים או חלק מהם הנמצאים במרחק של עשרים מטרים מגבולות הבנין המוצע.

(ב)  תכנית הבניה של חזית הבנין כאמור בתקנת משנה (א) תיערך בקנה-מידה 1:250 ויצויינו בה חמרי הבניה או הציפוי של הקירות החיצוניים של הבנינים האמורים וצבעם.

9.  (א)  המפה המצבית, מפת איתור העבודה, התשריט הסכימתי של שטחי הבניה ותכנית הבניה יחוברו ויקופלו בצורת הרמוניקה בגודל נייר פוליו ויוגשו לועדה המקומית בחמישה עתקים.

(ב)  חלקי הבנין הקיימים והמערכות הקיימות למיתקני התברואה יסומנו בתכניות הבניה בגוון כהה.

(ג)  חלקי הבנין המוצעים, וכן המערכות המוצעות למיתקני התברואה, לצנרת טלפון, לחימום מרכזי, לגז ומערכות מוצעות כיוצא באלה, וכל חלקי הבנין המיועדים להריסה, יסומנו בצבעים המקובלים.

(ד)  בתכניות התנוחה של קומות הבנין כמפורט בתקנה 7(1) יצויינו -

(1)  מידות חוץ ופנים של הבנינים בדייקנות של סנטימטר;

(2)  עביים של הקירות הפנימיים והחיצוניים;

(3)  רחבם, ארכם, שטחם וייעודם של כל חדר וחלל.

(ה)  בתכניות הקומות של הבנין כאמור בתקנה 7(1) ובחתכים כאמור בתקנה 7(2) עד (4) יצויינו במידות בניה רחבם וגבהם של הפתחים המשמשים דלת, חלון או פתח איוורור.

(ו)  כל תכנית תנוחה של קומה תשא סימון חץ הצפון.

(ז)  מיתקני התברואה יסומנו בתכניות הבניה כמפורט בפרק 8 בהל"ת.

(ח)  צנרת טלפון תסומן לפי הענין בתכניות בניה; הצנרת תסומן לאחר תיאום עם רשות התקשורת כמשמעותה בחלק ט' לתוספת השניה בהתאם לדוגמאות והתרשימים שבנספח לחלק ט' לתוספת השניה ובאופן שתכלול את אלה:

(1)  ציון של נתיב צנרת הכניסה על גבי תרשים הסביבה ועל גבי תרשים המגרש;

(2)  מהלך כל צנרת הטלפון בבנין, הסוג והקוטר, מיקום קופסאות מעבר וקופסאות סופיות, מיקומן ומידותיהן של תיבות הסתעפות ראשיות ומשניות;

(3)  תרשים הצנרת בקומות טפוסיות;

(4)  חתך אנכי של הצנרת בבנין.

(ט)  מקום התורן והמגבר של מיתקן לאנטנות יסומן בתכניות הבניה המצורפות לבקשה להיתר.

(י)  מקום תנור הסקה, הארובה ומיכלי הדלק, יסומנו בתכניות הבניה.

(יא)  מקום חדר ההסקה המרכזית יסומן בתכניות הבניה.

(יב)  מקום ציוד הכיבוי ומקום הספקת המים לכיבוי, יסומנו בתכניות הבניה.

(יג)  מיון הבנינים והשימוש בחמרי בניה לפי תגובותיהם בשריפה, בהתאם לתקן ישראלי ת"י 921, יצויינו בתכניות הבניה.

(יד)  מקום תיבות המכתבים יסומן בתכניות הבניה.

(טו)  חמשת העתקים של נספחי הבקשה להיתר כאמור בתקנת-משנה (א) יוכנו ממקור משורטט בטוש או בחמרי שרטוט יציבים אחרים.

10.  לבקשה להיתר לשינוי פנימי או לשינוי בשימוש הבנין, כולו או מקצתו, יצורפו המפות, התשריט ותכניות הבניה שדרש המהנדס.

11.  (א)  עורך הבקשה יגיש לועדה המקומית לפי דרישה בכתב של המהנדס את הנספחים כלהלן הדרושים, לדעתו, להבהרת בקשה להיתר או לבדיקתה:

(1)  מפה טופוגרפית;

(2)  תוצאות סקר הקרקע בהתאם לתקן ישראלי ת"י 940, הדן ב"ביסוס לבנינים", כאמור בסעיף 5.04(א) לתוספת השניה;

(3)  תיאור אמצעי בטיחות אש;

(4)  תיאור המקלט;

(5)  הגדרת טיבם וסוגם של חמרי הבניה וחזקם המינימלי, התאמתם לתקן ומיפרטיהם;

(6)  פרטים נוספים בנוגע למערכות השרברבות, לסילוק שפכים, לסילוק מי גשם, לאספקת מים קרים וחמים, להסקה מרכזית, למיתקני איוור, לארובות, לסילוק אשפה, למגדלי קירור מים למיתקנים וצנרת להספקת גז מרכזית, למיתקן חימום מרכזי על ידי דלק נוזלי, למעליות, לקולטי ברקים ולמיתקנים אחרים כיוצא באלה;

(7)  פרטים נוספים בנוגע לדודי מים, לדודי שמש, לאנטנות ולמיתקנים אחרים על הגג;

(8)  פרטים נוספים בנוגע לאיתורם של שלטים וארגזי ראווה;

(9)  פרטים בנוגע להגנת הבנין בפני חדירת מי גשם.

(ב)  לפי דרישת המהנדס יגיש המבקש לועדה המקומית, במועדים ובמספר עתקים שייקבע, מפות, תשריטים, תכניות בניה, חישובים ופרטים אחרים, חתומים בידו ובידי עורך הבקשה ובעל זכות בנכס המפורט בתקנה 2א.

(ג)  היתה אחריותו של עורך הבקשה מחולקת בין מספר בני אדם כאמור בתקנות 2ה עד 2ז, יבוצעו הפעולות המוטלות בתקנה זו על עורך הבקשה, בידי אותו עורך שהפעולה הנידונה נמצאת בתחום פעולתו.

12.  עולה שיפוע של קרקע הנכס על 10% יצרף המבקש לבקשתו מפה טופוגרפית.

13.  (א)  מפה טופוגרפית תיערך בקנה-מידה 250 :1.

(ב)  במפה טופוגרפית יצויינו הדברים האלה:

(1)  קווי רמה בהפרשי גובה של חצי מטר או הפרש אחר בהסכמת המהנדס;

(2)  תחומי הנכס;

(3)  הדרכים הגובלות עם הנכס, בין אם הן קיימות ובין אם הן מוצעות, ומפלסיהן;

(4)  תעלות ושוחות ניקוז הנמצאות בנכס, בדרכים הגובלות או בסמוך להן;

(5)  גבולותיו החיצונים של הבנין המוצע;

(6)  מפלסי הרצפות של כל הבנינים הקיימים בנכס והנמצאים במרחק של 10.00 מטרים מגבולות הנכס;

(7)  מפלסי הרצפה הנמוכה ביותר בבנין המוצע.

14.  (א)  המהנדס רשאי להתיר הגשת נספחים לבקשה להיתר במספר עותקים שונה מהנקוב בתקנת משנה 9(א).

(ב)  המהנדס רשאי להתיר עריכת נספחים בקנה-מידה שונה מהנקוב בתקנות 4(א) ו-(ה), 5(א), 7, 8(ב) ו-13(א).

15.  (א)  הוגשה בקשה להיתר לוועדה המקומית, והיא תואמת את הוראות תקנות אלה, את הל"ת ואת התכניות החלות על הנכס, יאשר המהנדס בכתב את הדבר.

(ב)  בבקשה שאינה תואמת את ההוראות כאמור בתקנת משנה (א), יפרט המהנדס את מהותה ומידתה של הסטיה ויחווה דעתו בכתב לרבות לענין הגדרת הבקשה כסטיה ניכרת לפי סעיף 151 לחוק.

16.  (א)  ועדה מקומית רשאית לתת היתר, לסרב לתתו, לתקנו, לשנותו, להתלותו או לבטלו לפי סעיף 216 לחוק וכן להתנות בו תנאים, ובין השאר בענינים אלה:

(1)  חמרי בניה לביצוע העבודה וכן, בהתאם לתקנים הישראליים ת"י 755 ות"י 921, דליקותם של חמרי בניה אלה, בדיקת דרגת דליקותם או סיווגם בהתאם לדליקותם ושימושם;

(2)  מראהו החיצוני של הבנין המוצע והתאמתו לבנינים בסביבתו;

(3)  השלמת בנין שלא נבנה עד כדי הגבולות המותרים לפי ההיתר, ומתן צורה גמורה למראהו החיצוני בהתאם לבנינים בסביבה, לרבות ציפוי באבנים, הצבת מיכלי מים, מעקים רצופים, חדרי מדרגות, מרפסות וכיוצא באלה;

(4)  מילויים וחפירות;

(5)  התאמת מפלסי הנכס למערכת הדרכים והניקוז ולעיצוב נוף הסביבה;

(6)  עבודות פיתוח מסביב לבנין המוצע:

(א)  סלילת מדרכות, שבילים ובנייתם של קירות תומכים וגדרות;

(ב)  נטיעת עצים וצמחים מסויימים ושמירה על עצים וצמחים מסויימים שבנמצא;

(7)  הריסתו של בנין אשר יש לו קשר עם העבודה המוצעת;

(8)  מערכת איוור, תאורה, ביוב וניקוז, התקנת מעליות, אספקת מים, גז וחשמל, רשת טלפון, מיתקנים לאצירת אשפה וסילוקה ומיתקנים לבטיחות אש;

(9)  מקומות חניה והגישה אליהם;

(10)  מקלטים וסידורי בטיחות אחרים;

(11)  סימון ותאורת אזהרה למניעת מכשולי טיסה;

(12)  הבטחת יציבות הבנין במהלך העבודה;

(13)  נקיטת אמצעי בטיחות להגנת הציבור והעובדים בביצוע העבודה, לרבות התקנת מנורות, פיגומים ומחיצות קרשים;

(14)  מניעת הפרעה במהלך העבודה לתנועת רכב ולהולכי רגל בדרך ציבורית;

(15)  נקיטת אמצעים למנוע הנחת חמרים, מכשירים, כלי עבודה או חפצים אחרים על דרך ציבורית, במהלך העבודה;

(16)  סילוק כלים, מכשירים וחפצים אחרים מהנכס ומסביבתו לאחר השלמת העבודה;

(17)  (נמחקה);

(18)  התקנת חדרי מדרגות מוגנים בבנינים שאינם בנינים גבוהים או בנינים רבי-קומות.

(19)  עריכת חוות דעת סביבתית, כהגדרתה בתקנות התכנון והבניה (תסקירי השפעה על הסביבה), התשס"ג-2003 (להלן - תקנות התסקירים), כדי שתסייע בבחינת ההשלכות הסביבתיות של ההיתר, ובעקבות הבחינה - התניית תנאים בהיתר לענין נקיטת אמצעים למניעת מפגעים סביבתיים, כהגדרתם בתקנות התסקירים; ואולם לא תידרש עריכת חוות דעת סביבתית בטרם ניתנה לבעל ההיתר הזדמנות להשמיע את עמדתו בענין.

(ב)  מבלי לגרוע מכלליות האמור בתקנת משנה (א)(10), רשאית הוועדה המקומית -

(1)  על אף האמור בסעיף 17.10 שבתוספת השניה -לסרב לתת היתר למקום לאסיפות בגלל קרבתו למקום המשמש לאחסנה או לייצור של חמרים העלולים לגרום נזק לאדם או לרכוש, אם קיבלה הוועדה חוות דעת מגורם מקצועי בר סמכא כי יש לעשות כן;

(2)  להתנות את מתן היתר למקום לאסיפות הנועד ל-400 משתתפים או יותר, בהתקנת גופי תאורה של מערכת איתות חירום חזותית במקומות נוספים על אלה המפורטים בסעיף 17.32 לתוספת שניה.

(ג)  בהיתר הבניה ייקבעו תנאים בדבר פינויה המתוכנן של פסולת הבנין אל אתר לסילוק פסולת בנין או לטיפול בה, במהלך העבודה ומידה לאחר השלמתה, זולת אם הכמות של פסולת הבנין מזערית להערכת המהנדס או שקיימות, לדעת הועדה המקומית, נסיבות מיוחדות המצדיקות פטור מחובת פינוי כאמור.

16א.  (א)  ועדה מקומית, הדנה במתן היתרי בניה, תרשום פרוטוקול על דיוניה, שבו יירשמו החלטותיה וכן הסתייגויותיהם של חבריה בצירוף הנמקות.

(ב)  חיווה היועץ המשפטי של רשות מקומית שהיא ועדה מקומית לפי סעיף 18 לחוק, או בא-כוח אחר שלה, את חוות דעתו המשפטית בקשר לבקשה, תירשם תמצית חוות הדעת בפרוטוקול. כמו כן תירשם בפרוטוקול תמצית חוות דעתו של המהנדס כמשמעה בתקנה 15.

16ב.  (א)  ההחלטות שלהלן יהיו מנומקות:

(1)  החלטה בהתנגדות למתן היתר שהוגשה לפי כל דין - אם דרש זאת המתנגד או מבקש ההיתר;

(2)  החלטה לפי סעיף 157(א) לחוק להחזיר דיון לועדה המקומית.

(ב)  אין בהוראות תקנת משנה (א) כדי לגרוע מהאמור בחוק לתיקון סדרי המינהל (החלטות והנמקות), התשי"ט-1958.

17.  (א)  לא יינתן היתר אלא בהתאם להוראות המפורטות בתוספת השניה וכל היתר יותנה בתנאי כי העבודה תבוצע בהתאם להוראות האמורות.

(ב)  ועדה מקומית רשאית להתנות היתר להוספה לבנין קיים, שינויו, תיקונו או הריסתו של חלק מבנין קיים בתנאי שהחלק אשר לגביו לא ניתן היתר יותאם להוראות התוספת השניה, ובלבד שקיים קשר בין החלק האמור ובין העבודה המוצעת זולת אם יש הוראה מיוחדת אחרת לגביו בתוספת השניה.

(ג)  מתן היתר לפי תקנות אלה אינו בא להסיר אחריות מהמבקש, מעורך או עורכי הבקשה, ממתכנן שלד הבנין ומהאחראי לביצוע השלד, בשל נזקים שייגרמו כתוצאה מאי קיום ההוראות המפורטות בתוספת השניה.

(ד)  מקום שבתקנות אלה מוטלת חובה לביצוע פעולה אחרי גמר הבניה ובאמצעות מיתקנים שיש להתקינם על פי תנאי ההיתר, יצא בעל ההיתר ידי חובתו אם יתקין את המיתקנים הדרושים לביצוע פעולה זו.

18.  (א)  היתר ייערך בטופס 3 שבתוספת הראשונה וייחתם בידי יושב ראש הוועדה המקומית או יושב ראש ועדת המשנה של הוועדה המקומית והמהנדס.

(ב)  להיתר יצורף עותק מכל נספח לבקשה, חתום בידי יושב-ראש הוועדה המקומית או המהנדס, ועתקי הנספחים כאמור יהוו חלק בלתי נפרד ממנו.

(ג)  עותק אחד של ההיתר יישמר במשרדי הועדה המקומית.

(ד)  עותק שני של ההיתר יוחזק בידי מנהל העבודה באתר הבניה ויוצג, לפי בקשתו, לאדם שהורשה לכך על ידי הועדה המקומית, הועדה המחוזית, רשות הבריאות, הרשות המקומית או מפקדת הג"א, לשוטר או לכבאי.

19.  בעד מתן היתר ישולמו האגרות שנקבעו בתוספת השלישית.

19א.  (א)  סכומי אגרות הבניה המפורטים בתוספת השלישית יעודכנו ב-1 בינואר של כל שנה (להלן - יום העדכון) לפי שיעור השינוי במדד החדש לעומת המדד היסודי.

(ב)  בתקנה זו -

"מדד" - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;

"המדד החדש" - המדד שפורסם בחודש נובמבר שלפני יום העדכון;

"המדד היסודי" - המדד שפורסם בחודש נובמבר שלפני יום העדכון הקודם ולענין יום העדכון הראשון שלאחר תחילתן של תקנות אלה - המדד שפורסם ביום כ"ט בחשון התשס"ב (15 בנובמבר 2001).

(ג)  שר הפנים יפרסם בהודעה ברשומות את סכומי האגרות המפורטים בתוספת השלישית כפי שעודכנו לפי תקנות משנה (א) ו-(ב).

20.  (א)  החלטת מוסד תכנון לתת היתר או לחדשו, תיחשב כבטלה בתום שנה מהיום שבו הודיע מוסד התכנון למבקש על אישור בקשתו, אם במשך התקופה האמורה לא הוצא ההיתר; מוסד תכנון רשאי להאריך את התקופה בשנה נוספת אם ראה צורך לעשות כן מטעמים מיוחדים שיירשמו.

(ב)  תוקפו של היתר הוא לשלוש שנים מיום הוצאתו, ואולם מוסד התכנון המוציא את ההיתר רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לתת היתר לתקופה של עד חמש שנים, אם שוכנע כי היקפו ומורכבותו של נושא ההיתר מצדיקים זאת.

(ג)  לא הוחל בעבודה או בשימוש בתוך שנה מיום הוצאת ההיתר, בטל ההיתר.

(ד)  הופסקה העבודה לתקופה העולה על שנה בטל ההיתר.

20א.  (א)  מוסד התכנון יחדש את תוקפו של היתר, לבקשת בעל ההיתר או בעל זכות בנכס, במקרים אלה:

(1)  הוחל בעבודה אך היא לא הושלמה בתוך תקופת תוקפו של היתר כאמור בתקנה 20(ב);

(2)  ההיתר פקע לפי הוראות תקנה 20(ג) או (ד).

(ב)  לא יחודש תוקפו של היתר אם קיימת מניעה בדין לחידושו.

(ג)  חידושו של היתר לפי תקנה זו יהיה לשנתיים ממועד פקיעתו, ואולם מוסד התכנון רשאי לחדשו לשנה נוספת, מטעמים מיוחדים שיירשמו.

(ד)  חל שינוי בזהות בעל היתר או בעל זכויות בנכס, רשאי מוסד התכנון, לבקשת בעל ההיתר או בעל הזכויות החדש בנכס, להוציא את ההיתר המחודש על שם הבעל החדש של ההיתר או של הזכויות בנכס.

(ה)  גרמו שריפה, הרס או אירוע אחר נזק לבנין, והבנין ניתן לשיקום בהתאם להיתר שעל פיו הוקם, תחדש הועדה המקומית את ההיתר בהתאם לבקשת בעל ההיתר אם אין מניעה תכנונית לכך, ובלבד שתנאי ההיתר אינם סותרים את החוק או תקנות לפיו, לרבות הוראותיה של תכנית החלה על המקום; חל שינוי בבעלות או בזכויות בנכס, יוצא ההיתר המחודש על שם הבעל או בעל הזכויות החדש בנכס.

20א1.  (א)  בכל היתר לבנין או לתוספת בנין המחייב, על פי כל דין, הקמת מקלט אחד או יותר, או המחייב שינויים במקלט, ימסור האחראי לביצוע השלד תצהיר לועדה המקומית, בנוסח שבתוספת הרביעית, בדבר ביצוע העבודות האמורות, לא יאוחר מהדיווח בדבר הביקורת על גמר הקמת השלד; המשך בניה באותו בנין, ללא מתן תצהיר כאמור יראו כבניה ללא היתר.

(ב)  החובות המנויות בתקנת משנה (א) יפורטו בהיתר.

(ג)  שר הפנים רשאי לפטור סוגים של מבקשי היתר בנייה מקיום הוראות תקנה זו.

20ב.  על התרת שינויים בהיתר בידי המהנדס, לפי סעיף 145(ה) לחוק יחולו הוראות תקנות התכנון והבניה (התרת שינויים בהיתר בידי מהנדס ועדה מקומית), התשנ"ב-1992, ואולם הגשת הבקשה לשינויים כאמור תהיה לפי טופס 2 בתוספת הראשונה.

21.  (א)  לפי בקשת בעל ההיתר יוציא לו המהנדס תעודה המעידה כי כל הבניה בוצעה בהתאם להיתר ולתנאיו (להלן - תעודת גמר).

(ב)  בעל ההיתר יגיש למהנדס בקשה לתעודת גמר לא יאוחר משנה ממועד מתן אישור הרשות המאשרת לפי סעיף 157א(ה), (ה1) או (ה2) לחוק או ממועד פניית המורשה להיתר לגופים המנויים בסעיף 157א(ה2)(3) לחוק ובהוספה לבנין קיים, שינויו או תיקונו - לא יאוחר משנה ממועד השלמת התוספת, השינוי או התיקון; יושב ראש הועדה המקומית והמהנדס כאחד, רשאים, מטעמים מיוחדים שיפרטו בהחלטתם ובתנאים הנראים להם נחוצים בנסיבות הענין, לדחות את המועד למתן תעודת גמר לתקופה שלא תעלה על שנה נוספת.

(ב1)  תעודת גמר בחתימת ידו של המהנדס תהא ראיה לקיום תנאי ההיתר.

(ב2)  לא קיבל בעל ההיתר תעודת גמר במועדים הקבועים בתקנת משנה (ב) יראוהו כמי שביצע עבודה בסטייה מהיתר כמשמעו בסעיף 204(א) לחוק.

(ג)  בקשה לתעודת גמר תיערך לפי טופס 4 שבתוספת הראשונה; טופס כאמור אפשר להשיג במשרדי כל ועדה מקומית.

(ד)  אם לדעת המהנדס נעשתה והושלמה העבודה בהתאם להיתר וקויימו הוראות תקנות אלה ותנאי ההיתר שקיומם לא נדחה לפי תקנת משנה (א) לרבות תנאי ההיתר בדבר פינוי פסולת בנין מהמגרש לאתר פינוי פסולת, יתן לבעל ההיתר תעודת גמר חתומה בידו וערוכה לפי טופס 5 שבתוספת הראשונה.

(ה)  על אף האמור בתקנת משנה (ד), לא תינתן תעודת גמר לבנין אלא לאחר שמתכנן שלד הבנין מסר למהנדס הודעה בכתב שקיימת תכנית קונסטרוקציה מעודכנת ושהיא נמצאת במשמורתו במקום שיפרט בהודעה.

(ו)  המהנדס רשאי לדרוש כי תכנית הקונסטרוקציה תוצג לפניו לפני מתן תעודת הגמר.

(ז)  ניתן אישור הרשות המאשרת כאמור בתקנת משנה (א), קודם שנסתיימו כל העבודות הכלולות בהיתר הבניה, תוחזר למבקש עם תעודת הגמר, הערבות הבנקאית שהופקדה בידי הועדה המקומית, כתנאי לקבלת האישור האמור.

21א.  (א)  ועדה מקומית תתנה מתן היתר בניה להוספה לבנין קיים, שינויו או תיקונו בכך שבעל ההיתר יפקיד בועדה המקומית ערבות בנקאית אוטונומית (להלן - הערבות) להבטחת קיום תנאי ההיתר, על ידי בעל ההיתר; סכום הערבות יהיה צמוד למדד כמשמעו בתקנה 19א(ג).

(ב)  הערבות תהיה בגובה של פי עשרה משיעור האגרה לפי תקנה 19 ובלבד שלא תפחת מסך של 5,000 שקלים חדשים ולא תעלה על סך של 100,000 שקלים חדשים; הסכומים הנקובים בתקנת משנה זו ישתנו לפי שיעור עליית המדד כמפורט בתקנה 19א; שר הפנים יפרסם הודעה ברשומות בדבר הסכומים המעודכנים בהתאם לקבוע בתקנה 19א(ד).

(ג)  הועדה המקומית תהיה רשאית לפטור את בעל ההיתר מהפקדת ערבות, כולה או חלקה, מטעמים מיוחדים שיירשמו.

(ד)  בעל ההיתר יבטיח כי תוקפה של הערבות יהיה עד למתן האישור או תעודת הגמר כאמור בסעיף קטן (ה), ויאריכה 3 ימים לפחות טרם פקיעתה.

(ה)  הועדה המקומית תחזיר לבעל ההיתר את הערבות, עם מתן האישור בידי הרשות המאשרת לפי סעיף 157א לחוק, או עם מתן תעודת גמר לפי תקנה 21, לפי המוקדם מביניהם.

(ו)  לא קיים בעל ההיתר את תנאי ההיתר, כולם או חלקם, או שלא האריך את תוקפה של הערבות כאמור בתקנת משנה (ד), תהא רשאית הועדה המקומית לחלט את הערבות, כולה או חלקה, ולהשתמש בתמורתה לצורך קיום תנאי ההיתר ולכיסוי הוצאותיה בקיום התנאים האמורים ובלבד שתיתן לבעל ההיתר הודעה מוקדמת של ארבעה עשר ימים על כוונתה לחלט את הערבות.

(ז)  החליטה הועדה לחלט חלק מהערבות, או שלא השתמשה במלוא הכספים שחילטה לצורך קיום תנאי ההיתר ולכיסוי הוצאותיה, תשיב לבעל ההיתר את הכספים הנותרים מיד עם תום קיום תנאי ההיתר וכיסוי הוצאותיה; כספים אלה יישאו הצמדה למדד כמפורט בתקנת משנה (א).

22.  היתרי בניה לבנינים המיועדים לעסקים, מלאכות ותעשיות המחוייבים ברשיון לפי חוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968, או לבנינים המיועדים למטרות ציבוריות או בריאות, יינתנו על ידי הועדה המקומית לאחר התייעצות עם רשות הבריאות.

23.  (בוטלה).

24.  (בוטלה).

25.  בטלים:

(1)  תקנות בנין ערים (רשיונות);

(2)  תקנות תכניות בנין ערים (תרשימים);

(3)  תקנות בנין ערים (בניני ארעי);

(4)  חוק עזר לועדה המחוזית לבניה ולתכנון עיר, מחוז המרכז (פיקוח על בנינים והקמתם בשטחי תכנון ערים של מחוז המרכז), התשט"ז-1955;

(5)  חוק עזר לועדה המחוזית לבניה ולתכנון עיר, מחוז תל-אביב (פיקוח על בנינים והקמתם בשטחי תכנון עיר של מחוז תל-אביב), התשי"ח-1958;

(6)  חוק עזר לועדה המחוזית לבניה ולתכנון עיר, מחוז ירושלים (פיקוח על בנינים והקמתם), התשי"ח-1958;

(7)  חוק עזר לועדה המחוזית לבניה ולתכנון עיר, מחוז הדרום (פיקוח על בנינים והקמתם בשטחי תכנון עיר של מחוז הדרום), התש"ך-1960;

(8)  חוק עזר לועדה המחוזית לבניה ולתכנון עיר, מחוז חיפה (שטח תכנון עיר של חיפה) (פיקוח על בנינים והקמתם), התש"ך-1960;

(9)  חוק עזר לועדה המחוזית לבניה ולתכנון עיר, מחוז הצפון (פיקוח על בנינים והקמתם בשטחי תכנון ערים של מחוז הצפון), התש"ך-1960;

(10)  חוק עזר לועדה המחוזית לבניה ולתכנון עיר, מחוז חיפה (פיקוח על בנינים והקמתם בשטחי תכנון עיר של מחוז חיפה), התשכ"א-1961;

(11)  חוק עזר לועדה המחוזית לבניה ולתכנון עיר, מחוז ירושלים (טפסים לבקשת היתר בניה ולהיתר בניה), התשכ"ו-1965;

(12)  חוק עזר לועדה המחוזית לבניה ולתכנון עיר, מחוז תל-אביב (טפסים לבקשת היתר בניה ולהיתר בניה), התשכ"ג-1963;

(13)  חוק עזר לועדה המחוזית לתכנון ולבניה, מחוז חיפה (טפסים לבקשת היתר בניה ולהיתר בניה), התשכ"ד-1964;

(14)  חוק עזר לועדה המחוזית לבניה ולתכנון עיר, מחוז הצפון (טפסים לבקשת היתר בניה ולהיתר בניה), התשכ"ד-1964;

(15)  חוק עזר לועדה המחוזית לבניה ולתכנון עיר, מחוז הדרום (טפסים לבקשת היתר בניה ולהיתר בניה), התשכ"ד-1964;

(16)  תקנות התכנון והבניה (אגרת היתר לחממה), התשכ"ח-1968, (להלן - החיקוקים המבוטלים).

26.  על בקשה להיתר ובקשה לחידוש היתר לגבי בנין שלא הוחל בעבודה, שהוגשו עד תום שלושה חדשים מיום פרסומן של תקנות אלה ברשומות ועל בקשה לחידוש היתר אשר ניתן לפי החיקוקים המבוטלים לגבי בנין שהוחל בעבודה, יחולו החיקוקים המבוטלים.

27.  לתקנות אלה ייקרא "תקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש"ל-1970".

1.01. בחלק זה -

"מיתקן תברואה"- לרבות צינורות להספקת מים ולחלוקתם, קבועות שרברבות ומחסומים, צינורות צואים, דלוחים ואיוור, נקזי הבנין וביבי הבנין, נקזי גשמים, ציוד לטיפול במים וציוד צורך מים, מערכות גז, מערכות שמש, מערכות להספקת מים חמים, מערכות חימום במים, כולל חיבוריהם, מכשיריהם, הכל בתוך גבולות הנכס.

1.02  לכל דירה וחלק אחר מבנין המיועד לשימוש בני-אדם יסופקו מים ראויים לשתיה וטובים לבריאות שלא באו במגע ואין להם קשר עם אספקת מים רעים ואינם עלולים להזדהם על ידי זרימה חוזרת או גישות חוזרת.

1.03  לא יחובר בנין או חלק ממנו לרשת אספקת המים, אלא אם הותקן לכל דירה, משרד, חנות או יחידה כיוצא באלה מד-מים נפרד שבאמצעותו תחובר הרשת האמורה לכל יחידה כאמור.

1.04  אספקת מים בצנרת של מיתקני תברואה תהא בכמות ובלחץ המאפשרים את פעולתם התקינה והשקטה בתנאי שימוש רגילים.

1.05  (א)  לא יותקן מיתקן תברואי אלא אם תוכנן באופן שימנע בזבוז מים ותידרש כמות מים מינימלית להפעלתו וניקויו כהלכה.

(ב)  מיתקן תברואי יהיה בהתאם לתקן הישראלי, ת"י 1205, למעט 1205.5 (מקלטים).

1.06  (א)  לא יותקנו מכשירי חימום ומיכלי מים חמים אלא אם תוכננו והותקנו באופן שתימנע התפוצצותם מחימום יתר.

(ב)  מכשירי חימום ומיכלי מים חמים יהיו בהתאם לתקן הישראלי, ת"י 1205, למעט 1205.5 (מקלטים).

(ג)  חומר הבידוד של מכשירים ומיכלים כאמור לא יהיה דליק.

(ד)  בדיקת אי דליקותו של חומר בידוד כאמור תיערך בהתאם לתקן ישראלי ת"י 755.

1.07  בכל דירה וחלק אחר מבנין המיועד לשימוש בני-אדם יותקנו סידורים תברואיים בכמות מספקת כנדרש בהל"תובלבד שיותקנו בהם לפחות אסלה אחת, משטף אחד, וקבועה אחת אחרת למטרת רחיצה.

1.08  (א)  קבועות שרברבות יהיו עשויים מחומר חלק ובלתי סופג ולא יהיו בהן דפנות סמויות העלולות לצבור זוהמה.

(ב)  קבועות כאמור יותקנו בחדר מואר ומאוורר ובמקום שהגישה אליהן נוחה.

1.09.  (א)  לא תחובר קבועה למערכת הנקזים במישרין אלא אם כן צוידה במחסום בעל חתם מים או במחסום הכולל חומר נוזלי מיוחד המיועד לכך.

(ב)  במשתנה בעלת מחסום הכולל חומר נוזלי מיוחד, המותקנת בבית שימוש בבנין ציבורי כהגדרתו בסעיף 158ב לחוק, יובטחו האמצעים לאחזקתה התקינה.

1.10  (א)  צנרת מיתקני תברואה תהא [עשויה מחומר יציב ללא פגם ותהא]מתוכננת ובנויה באופן המבטיח את הפעלתה [פעולתה]התקינה.

(ב)  צנרת מיתקני תברואה תהיה בהתאם להל"תולתקן הישראלי, ת"י 1205, למעט 1205.5 (מקלטים).

1.11  עלולים שפכים לחדור אל מערכת נקזים של שרברבות על ידי זרימה חוזרת, יותקנו סידורים מתאימים למניעת הצפתו של הבנין.

1.12  (א)  מערכת הביוב והנקזים תיבנה באופן שלא תיסתם ולא יצטברו בתוכה זוהמה או משקעים.

(ב)  במערכת הביוב והנקזים יהיה מספר מספיק של פתחי ניקוי במקומות נוחים לגישה לצורך ניקויה.

1.13  כל בנין שהותקנו בו קבועות שרברבות ובקרבתו קיים ביוב ציבורי, יחובר לביוב כאמור.

1.14  בנין כאמור סעיף 1.13 אשר אין בקרבתו ביוב ציבורי תותקן מערכת סילוק שפכים פרטית המתאימה לצרכי הבנין.

1.15  בכל בנין יותקנו אמצעי הגנה נגד זרימה חוזרת של שפכים אל קבועות, מכלים או מכשירים שזיהומם מהווה סכנה מיוחדת לבריאות; במקרים אלה יחוברו הקבועה, המכל או המכשיר בדרך עקיפה אל מערכת הנקזים של הבנין, כמפורט בהל"ת.

1.16  לא יסולקו לאדמה, למקוה מים או לזרם מים שפכים ופסולת ממיתקני תברואה העלולים לזהם מים עיליים או תת-קרקעיים, אלא אם הותקן מיתקן או נעשה סידור לטיהורם.

1.17  הצינורות בבנין יאוורו על ידי סחרור אוויר, כדי למנוע בתנאי שימוש רגילים התרוקנות המחסומים מפעולות גישות, שאיפה או שבירת חתמי המים כמפורט בהל"ת.

1.18  כל סיים איוור יגיע אל אוויר החוץ ויותקן בגובה ובאופן שתימנע סתימתו או החזרת אוויר דרכו לבנין כמפורט בהל"ת.

1.19  מי גשם מגגות, מרצפות, ממרפסות ומכלל שטח הנכס יטופלו כמפורט להלן:

(1)  הם יוחדרו לקרקע בתחום הנכס ובלבד שמדובר בקרקע מחלחלת;

(2)  שוכנע המהנדס כי אין קרקע מחלחלת בנכס - יוחדרו מי הגשם לקרקע מחלחלת בנכס סמוך ובלבד שהתקבלה על כך הסכמת בעל הנכס הסמוך; בפסקה זו, "נכס סמוך" - נכס הגובל בנכס נושא הבקשה או מצוי בקרבתו לרבות שטח ציבורי בבעלות הרשות המקומית;

(3)  שוכנע המהנדס כי אין דרך להחדיר את מי הגשם לקרקע מחלחלת כאמור בפסקאות (1) ו–(2), יסולקו המים למערכת ניקוז או תיעול, שאינה מחוברת למערכת הביוב, באופן שלא ייגרם כל נזק או מפגע לבנין או לסביבה, הכל כמפורט בפרק 7 בהל"ת.

1.20  האמור בחלק זה אינו גורע מהוראות חלק ז' בנוגע לאספקת מים ומיתקני תברואה בבתים גבוהים ורבי-קומות.

1.21  (א)  מיתקני תברואה ייבנו ויותקנו לענין מילוי אחר הוראות אלה, בהתאם להל"ת ולכללי המים (אבזרים לצרכי בית), התשכ"ד-1964.

(ב)  בבית שימוש בבנין ציבורי כהגדרתו בסעיף 158ב לחוק, יהיה שטח המדור המיועד לנשים ומספר הקבועות שבו בהתאם לקבוע ב"טבלת סידורים תברואיים מינימליים בבנינים" (בסעיף זה - הטבלה) שבהל"ת לפי סוג הבנין.

(ג)  במוסדות חינוך, בתי תפילה ובמוסדות קהילתיים אחרים, שלגביהם יוכיח מבקש ההיתר, להנחת דעתו של המהנדס, כי מספר הנשים הצפויות להשתמש בבנין שיוקם, קטן ממספר הגברים, יפחת השטח בבית השימוש הציבורי לנשים ומספר הקבועות שבו מזה של הגברים בהתאם לקבוע בטבלה.

(ד)  בבית שימוש בבנין ציבורי, המצוי בחלקו של הבנין הפתוח לקהל הרחב תותקן יחידת החתלה לשימוש הציבור ותותאם לפי התקן הישראלי, ת"י 5115 חלק 3 - יחידות החתלה; יחידות החתלה לשימוש ציבורי; יחידת ההחתלה תותקן במדור המיועד לגברים ובמדור המיועד לנשים ובאופן שיהיה נגיש גם לנכה בכיסא גלגלים; בבית שימוש כאמור שבו קיים גם מדור לגברים ולנשים כאחד, ניתן להסתפק בהתקנת יחידת ההחתלה בו בלבד ובתנאי שלא יפגע באפשרות להשתמש בתא לפי ייעודו.

1.22  (א)  חמרים ומוצרים של מיתקן תברואה ואופן התקנתם ייבדקו על ידי מעבדה מאושרת בהתאם להל"ת ולהוראות האחראי לביקורת על התקנתו של מיתקן תברואה, אם ניתנו הוראות כאלה ובמידה שאין בהן כדי להקל על ההוראות שבהל"ת ובהתאם לתקן הישראלי, ת"י 1205, למעט 1205.5 (מקלטים).

(ב)  נקבע בממצאי מעבדה מאושרת כי חומרים או מוצרים של מיתקן תברואה, או אופן התקנתם, אינם בהתאם להל"ת, להוראות האחראי לביקורת או לת"י 1205, תמסור המעבדה המאושרת הודעה על כך לועדה המקומית, תוך שבעה ימים.

(ג)  מבקש ההיתר ימסור לועדה המקומית את חוות דעתם של האחראי לביקורת ומתכנן מיתקן התברואה בנוגע לממצאי המעבדה המאושרת וכן את הוראותיהם לתיקון החומרים, המוצרים או אופן ההתקנה, בהתאם להל"ת או לתקן, לפי הודעת המעבדה המאושרת.

2.01  בחלק זה -

"גובה" - המרחק האנכי בין המפלס העליון של רצפה לבין המפלס התחתון של תקרה או תקרת-משנה באותו חלל;

"דירה" - מערכת חדרים בעלת כניסה נפרדת המיועדת למגורי אדם, לרבות חדר מגורים, מטבח וחדר שירות שלה, ויכול שתכלול פרוזדור, אולם כניסה ומרפסת;

"חדר מגורים" - חדר המיועד למגורים, למעט מטבח, חדר שירות, פרוזדור ומרפסת;

"חדר שירות" - חדר אמבטיה, בית שימוש, מזווה או חדר ארונות;

"חלון" - פתח המשמש אמצעי תאורה ואיוור טבעיים והפונה לשמים, לרחוב, למרפסת הסגורה בתריס בלבד או לחצר, לרבות אשנב, דלת מזוגגת או פתח אחר כיוצא באלה;

"חצר חיצונית" - חצר הגובלת בצד אחד או יותר עם דרך או שטח פתוח אחר;

"יציע" ו"עליית גג" - כמשמעותם בתוספת השלישית;

"מטרה עיקרית" ו"מטרת שירות" - כמשמעותם של מטרה עיקרית ומטרה של מתן שירותים נילווים כמתואר בתקנה 9 לתקנות התכנון והבניה (חישוב שטחים ואחוזי בניה בתכניות ובהיתרים), התשנ"ב-1992;

"צינור איוור" - חלל מוקף קירות המזדקף עד מעבר לגג והמשמש מוצא לאדים ולאוויר מזוהם מחדרי השירות וחדרים אחרים בבנין;

"קיר מסך" - קיר חיצון עשוי ברובו זכוכית;

"רוחב מינימלי" - מרחק מינימלי בין חלקי בנין הנמדד על ידי ניצב;

"שטח" - שטח רצפתו של חלק בנין הנמדד בין קירותיו;

"שטח חלון" - שטח הפתח שבו מותקן החלון, לפי מידות הבניה החיצוניות, המינימליות;

"תקרת-משנה" - תקרה לצורך אקוסטיקה או קישוט המותקנת מתחת למפלסה התחתון של תקרה.

2.02  הוראות חלק זה אינן באות לגרוע מכוחן של תקנות המלאכות והתעשיות (הסדרתן).

2.03  (א)  גבהו של חלק בנין המפורט להלן בטור א' לא יפחת ממספר המטרים (להלן - מ') המצויין לצדו בטור ב':

(ב)  על הגובה המינימלי שנקבע בסעיף קטן (א) לחלק של בנין, חייבים לשמור באותו חלק שאינו עודף על השטח המינימלי כפי שנקבע לאותו חלק של בנין בסעיף 2.04, ואילו את החלק העודף על השטח המינימלי, מותר לבנות בגובה נמוך יותר, אם קיומם או הקמתם של קורות, כוכים, ארובות אוויר וכיוצא באלה מצדיקים זאת.

2.04  (א)  שטחו של חלק בנין המפורט להלן בטור א' לא יפחת ממספר המטרים המרובעים (להלן - מ"ר) המצויין לצדו בטור ב' והרוחב המינימלי בין קירותיו לא יפחת ממספר המ' המצויין לצדו בטור ג':

(ב)  מדידת הרוחב תבוצע בגובה של 1.20 מטר מעל הרצפה ובין הציפויים.

(ג)  על הרוחב המינימלי שנקבע בסעיף קטן (א) לחלק של בנין, חייבים לשמור באותו חלק בלבד שאינו עודף על השטח המינימלי כפי שנקבע לאותו חלק של בנין בסעיף קטן (א), ואילו את החלק העודף על השטח המינימלי, מותר לבנות ברוחב קטן יותר.

2.05  רחבו של פרוזדור המפורט להלן בטור א' לא יפחת ממספר המטרים המצויין לצדו בטור ב':

2.06  לא יפחת רחבה של חנות מ-3.00 מ'.

2.07  לא יעלה גבהה של חנות באזור המגורים על 4.50 מ'.

2.08.  לא ייבנה יציע בחנות אלא אם יתקיימו לגביהם תנאים אלה:

(1)  גבהה של החנות לא יפחת מ–4.75 מ';

(2)  פתחי האוויר של החנות יהיו בגובה של 1.95 מ' לפחות מעל רצפת היציע או תהיה בחנות מערכת אוויר מלאכותית;

(3)  רצפת היציע, המדרגות המובילות אליו, מעקה המדרגות, למעט בית האחיזה שלו, ייבנו מחמרים בלתי דליקים ובדיקת אי דליקותם תיערך בהתאם לתקן;

(4)  שטחה של רצפת היציע לא יעלה על אחוזי שטח החנות המפורטים להלן:

2.09  לא יעלה שטחו של יציע בדירה על 13 שטח החדר שבו ייבנה.

2.10  בכפוף לתכנית מאושרת לא תיבנה דירת מרתף אלא אם נתקיימו לגביה תנאים אלה:

(1)  לארכו של קיר חיצון של הדירה יהיה שטח פתוח שמפלסו נמוך ב-15 ס"מ מרצפת הדירה;

(2)  שטח פתוח כאמור יהיה מרוצף ומנוקז ורחבו לא יפחת מ-3.00 מ';

(3)  גבהה של תחתית תקרות חדרי המגורים והמטבח בדירה, מעל פני הקרקע או הרחוב הגובלים, לא יפחת מ-1.50 מ'.

2.11  (א)  עולה עמקה של חצר חיצונית פתוחה, הנמדד בקו אפקי ניצב לחזיתה, על מ' אחד, לא יפחת רחבה מ-2.00 מ'.

(ב)  עמקה של חצר כאמור לא יעלה על כפליים רחבה.

(ג)  רחבה של חצר כאמור לא יהיה מוגבל כאשר עמקה אינו עולה על מ' אחד.

2.20  חדר מגורים ומטבח יכילו חלונות הפונים אל אוויר החוץ או למרפסת הסגורה בתריס בלבד.

2.21  (א)  לא יפחת שטחם הכולל של החלונות בחדר מגורים מ-8% משטח רצפת החדר.

(ב)  לא יפחת שטחם הכולל של החלונות במטבח מ-5% משטח רצפת המטבח.

(ג)  לא יפחת שטחם הכולל של החלונות בחדר שירות למעט חדר ארונות שאין חובה באוורורו מ-10% משטח רצפת החדר או 0.3 מ"ר, הכל לפי הגדול.

2.22  (א)  לא יפחת שטח חלון הפונה למרפסת מ-8% מסכום שטח רצפת החדר ו-/משטח קטע המרפסת שבהמשך לגזרת החדר, אם אין בחדר חלון אחר מלבד החלון האמור.

(ב)  לא יפחת שטח החלון במטבח הפונה למרפסת מסכום 5% משטח רצפת החדר ו-/משטח קטע המרפסת שבהמשך לגזרת המטבח, אם אין בחדר חלון אחר מלבד החלון האמור.

(ג)  אם יש בחדר או במטבח, לפי הענין, חלון אחר מלבד החלון האמור בפרט משנה (א) או (ב) בהתאמה, תחול על שטחם הכולל של החלונות בחדר או במטבח האמורים הוראת פרט משנה (א) או (ב) בהתאמה.

(ד)  שטח הפתח במרפסת הסגורה בתריס בלבד לא יפחת משטח הפתח הדרוש לחדר או למטבח הצמודים לה.

2.23  לא ייבנה חלון בקיר על קו גבול צדדי או אחורי של נכס.

2.24  לא ייבנה חלון הפונה אל חצר פנימית בחדר מגורים אלא אם יתקיימו לגביהם תנאים אלה:

(1)  החדר יכיל חלון אחר הנפתח אל אוויר החוץ;

(2)  החלון ייסגר באופן המונע חדירת עשן;

(3)  מלבן החלון ותריסיו -

(א)  בחלון המצוייד בתריסים, העשויים פלדה או אלומיניום, יהיו בלתי דליקים;

(ב)  העשויים פי.וי.סי. () קשיח יעמדו בדרישות התגובה בשריפה שבתקן הישראלי, ת"י 599 - רפפות פוליוויניל כלורי לתריסים;

(4)  החצר הפנימית תהיה מלבנית, ובלבד שארכה לא יפחת מפעם וחצי רחבה;

(5)  רוחב החצר האמורה בבנין שגבהו עד 11.00 מ', לא יפחת מ-3.00 מ'; בבנין שגבהו עד 17.00 מ' - לא יפחת מ-4.00 מ'; בבנין שגבהו עולה על 17.00 מ' - לא יפחת מ-5.00 מ';

(6)  פתח או דלת כניסה בגובה 2.00 מ' וברוחב 0.90 מ' יאפשרו כניסה למשטח החצר מהחוץ;

(7)  לחצר תהיה מערכת ניקוז.

2.25  לא ייבנה חלון הפונה אל חצר פנימית במטבח או בחדר שירות אלא אם נתקיימו לגבי החצר התנאים המפורטים בסעיף 2.24(4)-(7).

2.26  (בוטל).

2.27  (א)  במרתף שאינו מיועד למגורים לא יפחת שטח חלונותיו מ-2% משטח רצפתו.

(ב)  במרתף כאמור שאין בו חלונות יותקנו תאורה ואיוור מלאכותיים.

2.28  (א)  חלונותיו של בנין ייבנו באופן המאפשר את ניקוים מתוך הבנין בלא סיכון למנקה.

(ב)  על אף האמור בפרט משנה (א), במקרה שבו החליט עורך הבקשה, מטעמים מיוחדים שיירשמו, ובאישור המהנדס, כי לא ניתן לנקות את החלונות מתוך הבנין באופן בטיחותי למנקה, יש להבטיח מראש פתרון לניקוי מסודר ובטיחותי של החלון.

(ג)  בבנין עם קירות מסך, יש להבטיח מראש פתרון לניקוי מסודר ובטיחותי של קירות המסך; התקנת פיגום תלוי תיעשה כמפורט בתקן הישראלי, ת"י 1139 חלק 2, פיגומים: פיגומים תלויים - דרישות בטיחות, חישובי תכן, קריטריונים ליציבות, מבנה, בדיקות.

2.40  חדר שירות למעט חדר ארונות יאוור באחד האמצעים האלה:

(1)  חלון הנפתח לאוויר החוץ או למרפסת הסגורה באמצעות תריס בלבד;

(2)  פתח בדלת אטומה (להלן - צוהר), צינור איוור נפרד פתוח בכיוון אחד, צינור מאסף או צינור מצוייד במאוור מיכני (אקזוסטר).

2.41  אלה התנאים הדרושים לגבי איוור חדר שירות באמצעות צוהר:

(1)  שטחו של הצוהר לא יפחת מ-0.3 מ"ר;

(2)  הצוהר ייבנה מחמרים מעבירי-אור ויהיו בו פתחי איוור.

2.42  אלה התנאים הדרושים לגבי איוור חדר שירות באמצעות צינור איוור נפרד פתוח בכיוון אחד:

(1)  הבנין לא יכיל יותר מחמש קומות ובכללן קומת עמודים מפולשת;

(2)  החתך האפקי של הצינור יהיה עגול, מרובע, או מלבני;

(3)  פתחו העליון של הצינור יזדקף 30 ס"מ לפחות מעל מעקה הגג ויכוסה במכסה ורשת בלתי מחלידה באופן שתימנע חדירתם של מי גשם ובעלי חיים ולא יופרע זרם האוויר בצינור;

(4)  שטח החתך האפקי של הצינור לא יפחת מ-140 סמ"ר; ולגבי צינור שיש בו מקומות איחוי - 180 סמ"ר לפחות;

(5)  לא יפחת רחבו של צינור בעל חתך אפקי מלבני מ-23 ארכו;

(6)  פתחו של צינור בחדר שירות יהיה סמוך ככל האפשר לתקרת החדר ושטח חתכו יהיה ניתן לצמצום עד כדי 25 סמ"ר, לשם ויסות זרם האוויר;

(7)  בחלק התחתון של דלת חדר שירות או אחד מקירותיו יותקן תריס או חריץ לאיוור ששטחו לא יפחת מ-150 סמ"ר;

(8)  הצינור על ציפוייו הפנימי והחיצון יהיו עשויים מחמרים בלתי דליקים; בדיקת אי דליקותם של החמרים תיערך בהתאם לתקן ישראלי ת"י 755;

(9)  לכל חדר שירות או לחדרי שירות של דירה אחת יהיה צינור איוור נפרד המזדקף עד לגג.

2.43  אלה התנאים הדרושים לגבי איוור חדר שירות באמצעות צינור מאסף:

(1)  הבנין יכיל יותר מחמש קומות;

(2)  התנאים המפורטים בסעיף 2.42(3) יתמלאו לגבי פתחו העליון של הצינור;

(3)  קצהו התחתון על הצינור יהיה פתוח לחלל קומת העמודים המפולשת ובאין קומת עמודים כאמור יחובר בקומת הקרקע לתעלה אפקית הנפתחת לשני כיווני חזית הבנין;

(4)  הצינור יחובר לחדרי השירות באמצעות צינורות–משנה בעלי דרכי מעבר נוחים לזרימת אוויר;

(5)  צינור–משנה יחובר לצינור המאסף בגובה של קומה אחת מעל פתח כניסתו של צינור המשנה לחדר השירות;

(6)  שטחו של החתך האפקי של צינור–משנה לא יפחת מ–140 סמ"ר;

(7)  צינור–משנה יהיה בעל חתך אפקי מרובע או מלבני וארכה של אחת מצלעותיו לא יפחת מ–9 ס"מ;

(8)  המרחק האנכי בין ציר פתחו התחתון של צינור המשנה לבין ציר פתח החיבור לצינור המאסף לא יפחת מ–2.20 מ';

(9)  לא יתחברו שני צינורות–משנה לצינור מאסף במישור אפקי אחד, והמרחק האנכי בין החיבורים של שני צינורות כאמור לצינור מאסף לא יפחת מ–25 ס"מ;

(10)  הוראות סעיף 2.42 יחולו לגבי צינור–משנה, בשינויים המחוייבים לפי הענין;

(11)  מספר צינורות המשנה המחוברים לצינור מאסף לא יעלה על המספר הנקוב בלוח שלהלן:

בלוח זה, "גובה אפקטיבי של צינור מאסף" - גובה המהווה ממוצע אריתמטי של הגבהים של צינורות המשנה הנמדדים מפתחי כניסת אוויר מחדרי שירות עד לפתח העליון של הצינור המאסף מעל הגג;

(12)  חתכו האפקי של צינור מאסף יהיה מרובע או מלבני;

(13)  שטחו של החתך האפקי של צינור מאסף יהיה מ–300 עד 500 סמ"ר;

(14)  בצדו של צינור מאסף בחלקו העליון והתחתון יהיה פתח ניקוי ששטחו לא יפחת מ-400 סמ"ר.

2.44  חדר שירות שאין בו חלון הנפתח אל אוויר החוץ ואינו מאוור באמצעים המפורטים בסעיפים 2.41-2.43, למעט חדר ארונות יאוור באמצעות צינור נפרד או צינור מאסף המצוייד במאוור מיכני.

2.45  צינור איוור נפרד המצוייד במאוור מיכני זעיר בפתח כניסתו לחדר שירות יותקן באחת הדרכים האלה:

(1)  צינור העובר אנכית מחדר שירות ומזדקף מעל הגג;

(2)  צינור העובר אפקית מחדר שירות אל אוויר החוץ דרך קיר חיצון;

(3)  צינור כאמור בפיסקה (2) שאליו יכול שיסתעף צינור-משנה לאיוור המטבח של אותה הדירה.

2.46  (א)  צינור מאסף ללא פתח תחתון שפתחו העליון מזדקף מעל הגג, יצוייד במאוור מיכני חשמלי משותף לאיוור חדרי השירות בבנין.

(ב)  חתך של צינורות המשנה המתחברים אל צינור מאסף כאמור מחדרי השירות, יותאם ליצירת כוח ספיגה וחילופי אוויר אחידים בכל חדרי השירות בבנין.

(ג)  הוראות סעיף 2.43, למעט פיסקאות (3) ו-(11) שבו, יחולו לגבי צינור מאסף כאמור.

2.47  מספר החלפות אוויר בחדר שירות המאוור במאוור מיכני יהיה בהתאם להוראות המפורטות בסעיף 2.61.

2.60  (א)  אם בריאותם של בני-אדם המשתמשים בבנין או בחלק ממנו עלולה להיפגע מחמת ריבוי עשן, אבק, גזים, אדים, ריחות מרעילים או רעלים אחרים כיוצא באלה או אם שוכנע המהנדס, כי מטעמי תכנון או הנדסה לא ניתן בנסיבות הענין לקיים לגבי הבנין או חלק ממנו את הוראות סימנים ג' ו-ד' לחלק זה, תותקן בו או בחלק ממנו, לפי הענין, מערכת איוור מלאכותית.

(ב)  מערכת מיכנית לאיוור מלאכותי תותקן בהתאם לתקן הישראלי, ת"י 1001 חלק 1 - בטיחות אש: מערכות מיזוג אוויר ואוורור.

2.61  מערכת מיכנית לאיוור מלאכותי תחליף במשך שעה את האויר בחלקי הבנין המפורטים להלן בטור א' לא פחות ממספר הפעמים המצויין לצדם בטור ב':

2.62  לא תותקן מערכת איוור מלאכותית אלא לפי תנאים אלה:

(1)  במקום ההסתעפות בין צינור מאסף וצינור-משנה יותקן סגר הסוגר הרמטית את צינור המשנה והמונע חדירת עשן דרכו;

(2)  סגר כאמור ייבנה מחמרים בלתי דליקים והידית שלו תותקן בצידו החיצון של צינור המשנה ומחוץ לחלק הבנין שאליו הוא מוביל.

2.80  בחדר שירות שאין בו אור טבעי תותקן תאורה מלאכותית בעוצמה של 100 לוקס הנמדדת על פני מישור המורם 75 ס"מ מעל פני הרצפה.

2.81  בחלק מבנין, למעט חדר שירות, שאינו מואר די צרכו באור טבעי, תותקן תאורה מלאכותית שעצמתה על פני מישור גלוי המורם 75 ס"מ מעל פני הרצפה תהיה בהתאם לעוצמת התאורה והתנאים המפורטים בתקנון האגודה הבריטית להנדסת התאורה, לונדון, (I.E.S. (Illuminating Engineering Society) Code), לפי המהדורה האחרונה.

2.90  בסימן זה, "דלת" - דלת כניסה ראשית בדירת מגורים, לרבות הכנף והמלבן.

2.91  דלת תהא אחת מאלה:

(1)  דלת עץ לבודה בהתאם לדרישות תקן ישראלי ת"י 23 חלק 3 עבור דלת משופרת, או דלת מעץ מקשי בהתאם לדרישות תקן ישראלי ת"י 23 חלק 4 עבור דלת חוץ.

(2)  דלת העשויה מפלדה שנתקיימו בה כל אלה:

(א)  כנף הדלת בנויה משני לוחות פלדה בעובי של 1.2 מילימטר כל לוח;

(ב)  הלוחות חוברו בריתוך באמצעות 5 צלעות פלדה בעובי של 1.2 מילימטר במרחקים שווים בערך לכל אורך הכנף;

(ג)  מלבן הדלת (המשקוף והמזוזות) יהא עשוי פלדה בעובי של 1.15 מילימטר;

(ד)  המלבן יהא מעוגן בקיר באמצעות 5 מסמרים מפלדה בקוטר של 9 מילימטרים כל אחד, בכל אחת ממזוזות המשקוף;

(ה)  המשקוף של מלבן הדלת יכול שיותקן על גבי משקוף אחר.

2.92  נעילת הדלתות תהיה באחד האמצעים המפורטים להלן, או בכל אמצעי אחר שווה ערך להם מבחינת חוזקו, עמידותו ואמינותו, ובלבד שהראיה שהאמצעי האחר הוא אמנם שווה ערך כאמור - תהיה על מי שטוען כך:

אמצעי (1) -

(א)  מנעול תחתון חבוי לדלת סובבת, בנוי בהתאם לתקן ישראלי ת"י 101 וממוין לפי סעיף 103.1 לתקן הישראלי עם בריח המוזז על-ידי מנגנון גלילי כפול שמופעל באמצעות מפתח בצד החיצוני של דירת המגורים וידית בצד הפנימי של הדירה המתאים לתקן ישראלי ת"י 950 (להלן - מנגנון גלילי), ואולם אם קיים חלון או פתח במרחק הקטן ממטר אחד מהדלת, אין חובה להתקין ידית במנגנון הגלילי ובנוסף -

(ב)  מנעול עליון עם בריח המוזז באמצעות מנגנון גלילי שיכלול את אלה: קופסת מנעול, בריח מנעול, לוחית מנעול, לוחית נגדית ופחית מגן, הכל כמפורט בתקן ישראלי ת"י 101, על החמרים והגימור שלהם, זולת מידותיהם שיהיו כמפורט בשרטוט מס' 1 שבנספח לתוספת זו;

(ג)  המרחק בין שני המנעולים יהיה 500 מ"מ.

(ד)  על גבי המנגנון הגלילי תותקן דיסקית מתכת בהתאם לתקן ישראלי ת"י 101.

(ה)  במזוזת המלבן המתאים לתקן ישראלי ת"י 23 חלק 2 יותקנו עבור המנעולים, בהתאמה, שתי לוחיות נגדיות, כמפורט בתקן ישראלי ת"י 101.

(ו)  במזוזת הדלת, בצד הצירים, יותקנו שני עוקצים העשויים מפין פלדה בעובי 9 מ"מ כל אחד, כמפורט בשרטוט מס' 2 שבנספח לסימן זה (להלן בסימן זה - העוקצים).

(ז)  במלבן הדלת העשוי עץ יותקנו שני זוויתנים לעוקצים, העשויים מברזל זווית בעובי 2 מ"מ כל אחד, ובו שקע המיועד להכנסת העוקצים.

אמצעי (2) -

(א)  מנעול ביטחון בעל 4 בריחים הננעלים בארבעה כיוונים ומופעלים על-ידי מנגנון גלילי ואולם אם קיים חלון או פתח במרחק הקטן ממטר אחד מהדלת, אין חובה להתקין ידית במנגנון גלילי.

(ב)  עומס הכנעה לכל בריח במנגנון המנעול יהיה לפחות 200 ק"ג; הכנעת בריח אחד לא תגרום להכנעת שאר הבריחים.

(ג)  הבריחים ייעשו מפלדה רכה, בקוטר 9 מ"מ לפחות; קצות הבריחים הנכנסים למלבן ולמפתן הדלת יהיו מעוגלים ואורכם הבולט מפאות הדלת יהיה לפחות 20 מ"מ לכל בריח.

(ד)  במלבן דלת עשוי עץ, יותקנו במשקוף ובמזוזה של המלבן לוחיות נגדיות העשויות פלדה רכה בעובי 2 מ"מ לפחות ובאורך 200 מ"מ; הלוחיות הנגדיות יותקנו כך שיהיו שקועות בעץ המלבן, והברגים המחזקים יהיו שקועים ולא יבלטו מהשטח החיצוני של הלוחיות; כל לוחית תחוזק ב-3 ברגים לפחות; הברגים יהיו בקוטר 4 מ"מ ובאורך 25 מ"מ לפחות.

(ה)  מלבן הדלת יחוזק לקיר על-ידי 6 פיני פלדה בקוטר של 10 מ"מ כל אחד; הפינים ייקבעו בשתי המזוזות - 3 בכל אחת.

2.93  במקרים שבהם מבקש בעל ההיתר להתקין סורגים לחלונות בבנין, הם יותקנו בהתאם לדרישות תקן ישראלי ת"י 1635: סורגים לפתחים בבנינים, כפי שיעודכן מזמן לזמן (להלן - ת"י 1635); באחד החלונות בכל אחת מהדירות בבנין יותקן סורג המיועד לפתח מילוט כמוגדר בתקן.

2.94  בפתחים של ארובות אוויר יותקן סורג אופקי בגובה התקרה של קומת הקרקע; הסורג יתאים לדרישות ת"י 1635.

2.95  (בוטל).

2.100  בכל מרפסת בבנין ובכל פתח בקיר בבנין שקיימת סכנת נפילה ממנו, ובכל מקום בבנין שבו הפרשי הגובה בין שני מפלסים סמוכים הוא 0.60 מטר לפחות, יותקן מעקה שיתקיימו בו דרישות תקן ישראלי, ת"י 1142 מעקים ומסעדים (להלן - ת"י 1142).

2.101  במפעל כמשמעו בפרק א' לפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח משולב], התש"ל-1970 (להלן - הפקודה), שאין אליו גישה לקהל הרחב והבנין או חלקו הנוגע בדבר משמש רק את העובדים שבו לצורך עבודתם, יהא רשאי המהנדס, לאחר שהתייעץ עם מפקח עבודה, לפטור מחובת קיום הוראות פרט 2.100 ובלבד שהמפעל מקיים את הוראות הפקודה והתקנות שהותקנו מכוחה, לענין הגנה למקומות עם הפרשי גבהים.

2.102  בגג של בנין, שהגישה אליו היא באמצעות מדרגות, יותקן מעקה שיתקיימו בו דרישות ת"י 1142.

2.103  בכל מקום בנכס, שאינו בתוך בנין ושבו הפרשי הגובה בין שני מפלסים הוא 0.60 מטר לפחות והמוגדר כתחום התקן בסעיף 1.1 לתקן ישראלי, ת"י 2142 חלק 1 - בטיחות בשטחים פתוחים - פתרונות להפרשי גבהים: פתרונות באזורים מבונים, יבוצעו פתרונות בטיחותיים בהתאם לדרישות התקן.

2.104  על אף האמור בפרטים 2.100, 2.101 ו–2.103 בצד הפריקה של משטחי פריקה וטעינה ובצדי במות הפונים לקהל, שגובהם עד 1.20 מטרים, אין חובה להתקין מעקה; במשטחי פריקה וטעינה ובצדי במות כאמור שגובהם עולה על 1.20 מטרים יותקן מעקה הניתן לפירוק בשעת פריקה וטעינה או בעת קיום הופעות על הבמה, לפי הענין.

3.01  בחלק זה -

"אולם כניסה" - לרבות חדר המתנה שמדובר בו בחלק י"ז;

"אור עליון" - מקור אור הנמצא במישור התקרה, לרבות צוהר, חלון, לבני זכוכית;

"בית אחיזה" - פס נמשך, המורכב לאורך האזן העליון של המעקה או לאורך המסעד והנועד לשמש לאחיזה ביד, או, באין פס נמשך כאמור - האזן העליון של המעקה, עצמו;

"מדרגות חוץ" - מערכת מדרגות ללא כיסוי גג, הנמצאת מחוץ לבנין והמובילה אליו, והגובלת עם קיר חיצון או עם שני קירות חיצונים;

"מדרגות לולייניות" - מערכת מדרגות בעלת -

(1)  השלכה על פני מישור אפקי בצורת מעגל או אליפסה או חלק מהם;

(2)  ספי מדרגות המכוונים אל מרכז העקומות האמורות או אל נקודות בקרבתו;

"מזקף ראש" - המרחק האנכי בין מישור שלח מדרגה או מישור משטח מרוצף ובין החלק הנמוך ביותר של חלק הבנין הנמצא מעליו;

"מסעד" - אלמנט בבנין הנועד למאחז ולסיוע להליכה, לעליה או לירידה של בני אדם;

"מעקה" - אלמנט בבנין, בנוי או מורכב, הנוצד למנוע נפילה ממיפלס למיפלס;

"פרוזדור או מעבר" - חלק מבנין המוביל מדלת הכניסה של דירה או חלק אחר מבנין אל חדר מדרגות או דרך יציאה;

"רום מדרגה" - המרחק האנכי בין מפלס שלח מדרגה ובין שלח המדרגה שמתחתה;

"שלח מדרגה" - המרחק האפקי בין אף או קצה של מדרגה לבין קו השלכתו האנכי של אף או קצה של המדרגה שמעליה, והנמדד בכיוון ניצב לאורך המדרגה.

3.02  לכל בנין תהיה יציאה ללא הפרעה אל מוצא בטוח.

3.03  (א)  לצורך חישוב בלבד של רוחב מינימלי של דרכי יציאה מבנין בסימן זה, מקדם התפוסה של חלק מבנין הוא המספר הרב ביותר של בני-אדם שמותר להכיל בו באותה עת ואשר לא יעלה על המספר המתקבל על ידי חלוקת שטחו של חלק הבנין האמור הנמדד במטר מרובע (להלן - מ"ר) בשטח המינימלי לנפש הנמדד במ"ר והנקוב בטור ב' ללוחות א' ו-ב'.

(ב)  מקדם התפוסה של בנין הוא סכום מקדמי התפוסה של כל חלקיו, לרבות משטחים אפקיים בחדרי מדרגות ולמעט פרוזדורים ומישורי שלחי מדרגות.

(ג)  שטח רצפה לנפש של חלק מבנין המיועד לשימוש בהתאם למפורט בטור א' ללוח א' ו-ב' לא יפחת ממספר ה-מ"ר הנקוב לצדו בטור ב':

3.04  (א)  הרוחב החפשי של פתח יציאה מחלק של בנין אל דרך מוצא בטוח (להלן בסימן זה - יציאה) יחושב ביחידות רוחב בנות 0.55 מטר (להלן - מ').

(ב)  המספר המינימלי של יחידות רוחב הדרוש ליציאה יחושב לפי נוסחאות אלה:

(1)  לגבי בנין או חלק מבנין בעל תפוסה גבוהה -

כאשר דרך מוצא בטוח כולל כבשים, מדרגות או מעברים אחרים;

(2)  לגבי בנין או חלק מבנין בעל תפיסה לא גבוהה -

(ב)  פ  לא יהיה יותר גדול מ-0.7 של מקדם התפוסה, והוא מסמן מספר בני-אדם היוצאים דרך יחידת רוחב אחת;

(3)  נ1 או נ'1 או נ2 מסמן מספר מינימלי של יחידות רוחב הדרוש ליציאה, והוא לא יפחת מ-1.4 בערך.

(ג)  סכום רחבן המינימלי של כל היציאות מחלק של בנין אל דרך מוצא בטוח לא יפחת מ-

נ1 או נ'1 או נ2 × 0.55 מ'.

3.05  על אף האמור בחלק זה לא יפחת רחבן, הנמדד במידות בבניה, של דלתות יציאה בדירה ובחדר שירות ממידות אלה:

(1)  דלת יציאה בדירה - 0.90 מ';

(2)  דלת בחדר שירות - 0.60 מ'.

3.06  רחבה של דרך יציאה בבנין בעל שימושים שונים ייקבע לפי החישוב המתאים לאותו חלק מהבנין בעל התפוסה הגבוהה ביותר.

3.07  בכפוף לאמור בסעיף 3.21, רחבה של דרך יציאה או רחבה של קצה דרך מוצא בטוח, לא יפחת מאלה:

(1)  בבנין המכיל חדר מדרגות אחד המוביל ליציאה אל החוץ - סכום רחבן של כל היציאות בקומה בעלת מקדם התפוסה הגבוה ביותר בבנין;

(2)  בבנין המכיל שני חדרי מדרגות או יותר המובילים ליציאה אל החוץ - סכום הרחבים המינימליים הדרושים ליציאות מכל חדרי המדרגות אל מחוץ לבנין.

3.08  (א)  המרחק בין היציאה מחדר בדירה או בבנין, לרבות חדר שירות, או מכל חלק אחר בבנין, לבין חדר מדרגות או דרך יציאה, לא יעלה על 25 מטרים.

(ב)  על אף האמור בסעיף קטן (א), בחניון שבו מותקנת מערכת כיבוי אש אוטומטית ומערכת הוצאת עשן, לא יעלה המרחק האמור על 50 מטרים.

3.09  לא יפחת משניים מספר דרכי היציאה בחלק מבנין שנתקיימו לגביו אחד משלושה תנאים אלה:

(1)  שטחו עולה על 100 מ"ר;

(2)  הוא מיועד להכיל למעלה מ-60 בני-אדם;

(3)  הוא מיועד להחסנת חמרים מסוכנים, לייצורם או לשימוש בהם.

3.10  מיועדים חלקי בנין לשימושים שונים, יופרדו דרכי היציאה בהם אם לדעת הועדה המקומית דרוש הדבר למניעת הפרעות או סכנות.

3.11  סימן זה אינו גורע מכוחן של הוראות חלק ז' לתוספת זו בנוגע לקביעת מספר פתחי היציאה ורוחבם הדרוש בבנין רב-קומות.

3.20  המעבר מחלק מבנין אל חדר מדרגות או אל דרך יציאה אחרת יהיה באמצעות פרוזדורים או מעברים חפשיים ממכשול ונוחים לגישה.

3.21  בכפוף להוראות המפורטות בסימן ב' לחלק זה ובחלק ב', לגבי פרוזדור המהווה חלק מדרך מוצא בטוח, יהיה רוחבו המינימלי של פרוזדור כאמור בבנין מסוג כמפורט להלן בטור א' כנקוב לצדו בטור ב':

3.22  גבהו של פרוזדור למעט פרוזדור פנימי לפי סעיף 2.03(3) לא יפחת מ-2.20 מ'.

3.30  עולה מפלס הכניסה לבנין על מפלס רצפותיו או יורד ממנו ייבנו מדרגות או כבשים (רמפות) המחברים את רצפות הבנין עם מפלס הכניסה.

3.31  (א)  חדרי מדרגות, מדרגות, משטחים ומעברים המובילים אל מדרגות, פרוזדורים וחדרי כניסה, על כל תמיכותיהם הקונסטרוקטיביות, ייבנו מאלמנטים עמידי-אש ועמידי-בליה.

(ב)  הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו לגבי בנין המכיל עד שתי דירות.

(ג)  אם צופו קירות של חדר מדרגות, יהיו הציפויים משיש, מחרסינה, מחמרים פלסטיים בלתי דליקים, מצבעי שמן, מבטון חשוף, מטיח, ממוזאיקה או מחמרים אחרים כיוצא באלה.

(ד)  חומרים ואלמנטים כמפורט בסעיפים קטנים (א) ו-(ג) וכן רכיבים מזוגגים יהיו בהתאם לתקן, ככל שקיים.

(ה)  השימוש בלוחות זכוכית לזיגוג רכיבים מזוגגים ייעשה בהתאם לתקן ישראלי ת"י 1099 חלק 1 - זיגוג בבנינים: תכן השמשה, כפי שיעודכן מזמן לזמן (להלן - ת"י 1099 חלק 1).

(ו)-(ח)  (בוטלו).

3.32  שטחו של חדר מדרגות בבנין מגורים מהסוג המפורט להלן בטור א' לא יפחת ממספר המ"ר הנקוב לצידו בטור ב':

3.33  הרוחב הפנימי של חדר מדרגות שמהלך מדרגותיו הוא כמפורט להלן בטור א', לא יפחת ממספר המטרים הנקוב לצידו בטור ב':

3.34  (א)  רוחבן של מדרגות בבנין מהסוג המפורט להלן בטור א' ללוח ג' וד', לא יפחת ממספר המטרים הנקוב לצידו בטור ב':

(ב)  רחבן של מדרגות יהיה אחיד לכל ארכו של מהלך מדרגות אחד.

3.35  מדידת רחבן של מדרגות לענין סעיף 3.34 תבוצע בהתאם למפורט להלן:

(1)  תחומות המדרגות בין שני קירות ומשני צידיהן מותקנים מסעדים, יימדד הרוחב בין שני צירי המסעדים; לגבי מדרגות כאמור עם מסעד בצידן האחד בלבד - בין מישור הציפוי של הקיר בצד אחד ובין ציר המסעד בצד השני;

(2)  ניצב קיר בצידן האחד ומעקה בצידן השני, יימדד הרוחב בין מישור ציפוי הקיר ובין ציר בית-האחיזה של המעקה ובלבד שציר בית-אחיזה כאמור לא יבלוט יותר מ-7 ס"מ כלפי חוץ מקצה שטח המדרגות החפשי לדריכה;

(3)  ניצבים מעקים בשני צידי המדרגות, יימדד הרוחב בין הצירים של שני בתי-האחיזה של המעקים ובלבד שהצירים האמורים לא יבלטו יותר מ-7 ס"מ כלפי חוץ כאמור בסיפה של פיסקה (2);

(4)  בולט ציר בית אחיזה של מעקה יותר מ-7 ס"מ כלפי חוץ, כאמור בסיפה של פיסקה (2), יימדד הרוחב בין מישור הציפוי של הקיר ובין קצה שטח המדרגה החפשי לדריכה או בין שני קצוות שטח המדרגה החפשי לדריכה, לפי הענין.

3.36  מזקף ראש בחדר מדרגות וכן בפרוזדורים ומעברים המובילים ממנו ליציאה מן הבנין, לא יפחת מ-2.10 מ'.

3.37  (א)  העומק של משטח אפקי בחדר מדרגות הנמדד בין מישור ציפוי הקיר המוצב במקביל וממול למדרגה הקרובה ביותר ובין האף של אותה מדרגה (להלן בסעיף זה - עומק), לא יפחת מרחבן המינימלי של המדרגות, ובשום מקרה לא יפחת מ1.00 מ'.

(ב)  העומק של משטח אפקי שבין שני מהלכי מדרגות הנמשכים בכיוון אחד - אם המהלך העליון מכיל יותר מ-9 מדרגות - לא יפחת מ-1.20 מ'; בסעיף קטן זה, "עומק" - המרחק האפקי בין אפי שתי המדרגות הגובלות עם המשטח האפקי.

(ג)  על אף האמור בסעיף קטן (א) העומק במדרגות פנימיות בדירה יכול שיפחת מ-1.00 מ'.

3.38  (א)  מוביל חדר מדרגות לשלוש דירות או יותר, לא יעלה רום המדרגה על 17.5 ס"מ.

(ב)  לא יפחת שלח המדרגה מ-25 ס"מ.

(ג)  קטן שלח המדרגה מ-27 ס"מ, יהיה למדרגה אף הבולט 2 ס"מ לפחות כלפי חוץ.

(ד)  במהלך מדרגות אחד לכל ארכו יהיה גודל אחיד לרום המדרגה וגודל אחיד לשלחה והיחס ביניהם יהיה לפי הנוסחה הבאה:2 רומים שלח 61 עד 63 ס"מ.

3.39  (א)  במהלך מדרגות אחד לא יפחת מספר המדרגות מ-3 ולא יעלה על 16, ואולם בדירה בקומת קרקע ובתוך דירה מותר שמספר המדרגות במהלך מדרגות אחד, יפחת מ-3.

(ב)  במהלך מדרגות אחד לא יעלה מספר המדרגות על 22 אם רום המדרגה אינו עולה על 15.5 ל"מ.

3.40  (א)  לא יעלה הפרש הגובה בין המפלס העליון והתחתון של מהלך מדרגות אחד על 3.40 מ,.

(ב)  בנסיבות מיוחדות רשאית הועדה המקומית להתיר הפרש גובה העולה על האמור בסעיף קטן (א) בתנאי שרום המדרגה אינו עולה על 14 ס"מ.

3.41  אם המדרגה העליונה או התחתונה במהלך מדרגות גובלת עם דלת הנפתחת אל חדר מדרגות, ייבנה משטח אפקי לפני הדלת האמורה.

3.42  לא ייבנה, מהלך מדרגות, פנים או חוץ, המכיל יותר מ-3 מדרגות אלא אם נתמלאו בו אלה:

(1)  היה צד אחד בלבד של גרם המדרגות ושל משטח הביניים שלו מתוחם על ידי קיר, יותקן בצידו השני מעקה;

(2)  היו שני צדיו מתוחמים על ידי קירות, יותקן לאורך צד אחד מסעד; אולם היה רוחב המדרגות עולה על 2.5 מטרים, יותקנו מסעדים לאורך שני צדיו;

(3)  היה המרחק בין גרם המדרגות או משטח הביניים שלו לבין קירות חדר המדרגות עולה על 15 ס"מ, יותקנו בשני צדיו מעקים.

3.43  (א)  עולה רחבן של מדרגות - למעט מדרגות חוץ מונומנטליות - על 2.50 מ', יותקן בהן מעקה נוסף עם בית-אחיזה במרחק שלא יעלה על 1.90 מ' ולא יפחת מ-1.10 מ' מהמעקה או מהקיר הקרוב ביותר.

(ב)  במעקה נוסף כאמור אין חובה לקיים את דרישות התקן הישראלי ת"י 1142 בדבר מרווחים.

(ג)  מותר שמעקה נוסף כאמור יכלול אזן עליון וניצבים בלבד.

3.44  בית אחיזה יאפשר לפיתה ואחיזה נוחים ויעמוד בדרישות התקן הישראלי ת"י 1142.

3.45  מבנה מעקה ומסעד יעמדו בדרישות התקן הישראלי ת"י 1142.

3.46  גובה מעקה וגובה מסעד יעמדו בדרישות התקן הישראלי ת"י 1142, ומדידת הגובה תבוצע בדרך הקבועה בתקן האמור.

3.47  (א)  לא יותקנו מדרגות בעלות שלחים בצורה טרפזית אלא אם יתמלא לגביהן אחד משני תנאים אלה:

(1)  הבנין מכיל עד שתי דירות;

(2)  המדרגות אינן מהוות חלק מדרך מוצא בטוח או ממדרגות לשעת חירום כמשמעותן בחלק ז' לתוספת זו.

(ב)  שלח מדרגה טרפזית ברחבו הצר ביותר לא יפחת מ-17.5 ס"מ.

(ג)  זווית העליה של מדרגות טרפזיות או מדרגות כאמור המשולבות במדרגות רגילות, הנמדדת לאורך בציר מהלך המדרגות, תהיה אחידה.

3.48  (א)  לא יותקנו מדרגות לולייניות אלא אם יתמלא לגביהן אחד התנאים כלהלן:

(1)  הבנין מכיל עד שתי דירות;

(2)  המדרגות משמשות לעליה ליציע של חנות או לירידה מחנות למחסן או למטבח במרתף;

(3)  המדרגות אינן מהוות חלק מדרך מוצא בטוח או ממדרגות לשער חירום כמשמעותן בחלק ז' לתוספת זו.

(ב)  רחבה של מדרגה לוליינית לא יפחת מ-0.55 מ'.

(ג)  שלח מדרגה כאמור ברחבו הצר ביותר לא יפחת מ-12 ס"מ.

(ד)  המדרגות האמורות יהיו בעלי מידות וצורה אחידים.

(ה)  מעקים ומסעדים יותקנו כנדרש בסעיף 3.42.

3.49  (א)  בקומת הכניסה לבנין יהיה פתח יציאה מחדר המדרגות או מאולם הכניסה, אל הרחוב או אל שטח פתוח המוביל אל הרחוב.

(ב)  מותקנת בפתח יציאה כאמור דלת המשמשת לשלוש דירות ויותר, היא תיפתח כלפי חוץ.

(ג)  לא תותקן דלת מסתובבת כיציאה יחידה מחלק מבנין לדרך מוצא בטוח או כיציאה יחידה מדרך מוצא בטוח אל הרחוב או לשטח פתוח המוביל אל הרחוב.

3.60  (א)  חדר מדרגות יאוור באמצעות פתח הכניסה לבנין ופתחים באחד מקירותיו החיצונים או בתקרתו העליונה.

(ב)  פתח האיוור העליון בחדר מדרגות יימצא בגובה שלא יפחת מ-2.00 מ' מעל המשטח האפקי הגבוה ביותר שבו.

3.61  חדר מדרגות המשמש יותר משתי דירות יואר על ידי אחד האמצעים הבאים:

(1)  חלונות הנפתחים כלפי הרחוב או אל שטח פתוח שגדלו 1.0 מ"ר לפחות;

(2)  תאורה מלאכותית לכל קומה שעצמתה במקום החשוך ביותר על הרצפה תהיה 10 לוקס לפחות;

(3)  אור עליון.

3.62  על אף האמור בסעיף 3.61 לא יואר חדר מדרגות באמצעות אור עליון אלא אם יתקיימו תנאים אלה:

(1)  הבנין מכיל עד שלוש קומות או בבנין המכיל ארבע ועד שש קומות, המעבר לאור בין מהלכי המדרגות העובר לכל גבהו של חדר מדרגות הולך ומתרחב ככל שהקומה גבוהה יותר;

(2)  המקום החשוך ביותר על רצפת חדר מדרגות מואר בעוצמה של 10 לוקס לפחות;

(3)  המעבר החפשי בין מהלכי המדרגות המקבילים יהיה ברוחב של 0.20 מ' לפחות.

3.63  (א)  בכל קומה של חדר מדרגות תותקן תאורה מלאכותית לשימוש בשעות החשיכה.

(ב)  להפעלת תאורה מלאכותית כאמור יותקנו מתגים במרחק שאינו עולה על 1.50 מ' מהכניסה לחדר המדרגות ולכל דירה בבנין.

(ג)  בכל דירה יותקנו מתגים להפעלת תאורה מלאכותית בחדרי מדרגות.

(ד)  בכל המרפסות של דירה הנמצאות בגובה עד 4 מטרים מפני הקרקע או מפני מפלס הכניסה הקובעת לבנין, תותקן תאורה מלאכותית שתופעל על-ידי מתגים הנמצאים בדירה.

3.70  לא תיבנה מערכת מדרגות חוץ המובילה לכניסה ראשית בבנין אלא אם יתקיימו לגביה תנאים אלה:

(1)  גבהו של מיפלס הכניסה האמורה מעל פני הקרקע הסופיים הגובלים אינו עולה על 4.00 מ';

(2)  המדרגות ייבנו בהתאם להוראות סעיפים 3.31-3.34, בשינויים המחוייבים לפי הענין;

(3)  מישור שלח המדרגה יהיה מחוספס או עשוי מחומר המונע החלקה.

3.71  לא ייבנה כבש המוביל לכניסה לבנין אלא אם יתמלאו לגביו התנאים כדלקמן:

(1)  רחבו יהיה שווה לרחבו של פרוזדור בבנין, הגובל עם כניסה כאמור;

(2)  שיפועו לא יעלה על 10%;

(3)  קטע הכבש הגובל עם דלת הנפתחת מהבנין כלפי צידו של הכבש, יהיה מפולס לארכו של מפתן הדלת ולאורך 0.30 מ' מכל צד של המפתן;

(4)  קטע הכבש הגובל עם דלת הנפתחת מהבנין כלפי חזית הכבש, יהיה מפולס לאורך 0.90 מ' לפני מפתן הדלת, בכיוון ירידת הכבש ועם שיפוע קל עד 2%;

(5)  עולה הפרש הגובה בין הנקודה העליונה לבין הנמוכה בכבש על 0.50 מ', יותקן בו בית-אחיזה בהתאם להוראות סעיפים 3.44 עד 3.46, בשינויים המחוייבים לפי הענין;

(6)  מישורו של כבש יהיה מחוספס או עשוי מחומר המונע החלקה.

(7)  הוראות סעיף 3.90 יחולו גם על כבש.

3.80  לא יותקנו מדרגות נעות בבנין אלא נוסף על המדרגות הרגילות.

3.81  (א)  לא יותקנו מדרגות נעות בבנין אלא אם יתקיימו לגביהן תנאים אלה:

(1)  המדרגות בנויות ומותקנות בהתאם לתקן;

(2)  הרוחב המינימלי של מהלך המדרגות העולה לגובה המפורט להלן בטור א' לא יפחת ממספר המטרים הנקוב לצידו בטור ב' ו-ג':

(3)  שלח המדרגה לא יפחת מ–0.39 מ'.

(ב)  בקצה התחתון והעליון של מדרגות נעות יותקן משטח אפקי ששטחו לא יפחת מ-4.0 מ"ר.

(ג)  על גבי המעלה של מדרגות נעות יותקן בית-אחיזה שמהירות תנועתו שווה למהירות תנועתן של המדרגות.

(ד)  לא יותקנו מדרגות נעות בבנין אלא אם יהיה מהן מוצא ישיר לרחוב.

(ה)  בבנין המיועד למסחר, המוצא ממדרגות נעות אל הרחוב יכול שיעבור דרך קומה המשמשת מקום התקהלות למבקרים, ובלבד שיהיו בבנין מדרגות רגילות המסוגלות לשמש לא פחות מ–2/3 מהמבקרים.

(ו)  גבהו של מהלך מדרגות נעות לא יעלה על 25 מטרים.

(ז)  מדרגות נעות והמעקה שלהן, למעט בית-אחיזה וציפוי פורניר המודבק למתכת, ייבנו מחמרים בלתי דליקים, ובדיקת אי דליקותם תיערך בהתאם לתקן הישראלי, ת"י 755.

(ח)  חלק הבנין מסביב למדרגות נעות ייבנה מאלמנטים עמידי-אש ויתמלאו לגביו הוראות סעיף 3.31, בשינויים המחוייבים לפי הענין.

3.90-3.94  (בוטלו)

3.100.  בסימן זה -

"בנין קיים" - בנין מגורים שהקמתו הושלמה שנה לפחות לפני שמבוקש להתקין בו מעלית;

"מעלון" - מיתקן הרמה, המיועד להרמת נכה או להורדתו, בכיסא גלגלים או בלעדיו, עם מלווה או בלעדיו, בין שתי תחנות קבועות;

"מעלית" - מעלית לנשיאת בני אדם.

3.101.  הוראות סימן זה יחולו על התקנת מעלית או מעלון בבנין קיים, שאינו בנין גבוה או רב קומות.

3.102.  (א)  מידותיו הפנימיות של תא מעלית יהיו 80 סנטימטרים רוחב ו-120 סנטימטרים עומק לפחות; בפרט זה, "רוחב" - המרחק שבין הקירות הניצבים לדלת המעלית; "עומק" - המרחק בין המישור הפנימי של כנף הדלת של המעלית ובין הקיר או כנף הדלת ממול.

(ב)  על אף האמור בפרט משנה (א), במקרה שבו שוכנע המהנדס כי לא ניתן להתקין בבנין מעלית במידות המפורטות באותו פרט משנה, רשאי הוא, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להתיר התקנת מעלית במידות אחרות.

3.103.  על אף האמור בפרט 2.05, רוחבו של פרוזדור המשמש כניסה ראשית בדירה יהיה 90 סנטימטרים לפחות.

3.104.  על אף האמור בפרט 3.21, על התקנת מעלית, שהכניסה אליה מהפרוזדור, יחולו הוראות אלה:

(1)  רוחבו של הפרוזדור, שהוא המרחק בין המישור החיצון של כנף דלת הכניסה למעלית ובין הקיר ממול בפרוזדור, יהיה 1.3 מטרים לפחות;

(2)  על אף האמור בפסקה (1), במקרה שבו שוכנע המהנדס כי לא ניתן להתקין מעלית תוך שמירת המידות המצוינות בפסקה האמורה, רשאי הוא, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להתיר הקטנת רוחב הפרוזדור עד כדי 100 סנטימטרים, ואם נתקבל אישור שירותי הכבאות לכך שהותקנו סידורי בטיחות מיוחדים - עד כדי 90 סנטימטרים.

3.105.  על אף האמור בפרט 3.37, יחולו הוראות אלה:

(1)  עומק המשטח האופקי בחדר מדרגות מול דלת תא המעלית יהיה 1.3 מטרים לפחות ורוחבו יהיה 1.3 מטרים לפחות;

(2)  על אף האמור בפסקה (1), במקרה שבו שוכנע המהנדס כי לא ניתן להתקין מעלית תוך שמירת המידות המפורטות בפסקה האמורה, רשאי הוא, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להתיר הקטנת רוחב הפרוזדור עד כדי 90 סנטימטרים, אם נתקבל אישור שירותי הכבאות לכך שהותקנו סידורי בטיחות מיוחדים.

3.106.  (א)  על אף האמור בפרט 3.34(א), בבנינים שאינם בנינים גבוהים או בנינים רבי-קומות, רוחבן המינימלי של המדרגות יהא 0.9 מטרים לפחות.

(ב)  במקרה שבו אישר המהנדס שלא ניתן להתקין את המעלית בתנאים האמורים בפרט משנה (א), רוחבן המינימלי של המדרגות יהיה כך שיישמר מרווח חופשי למעבר של 0.8 מטרים לפחות בין מאחז יד לקיר הנגדי וכן בין שני מאחזי יד

ובלבד שנתקבל אישור שירותי הכבאות לכך שהותקנו סידורי בטיחות מיוחדים; המדידה תבוצע בין צדו הקרוב של מאחז היד לקיר הנגדי או בין הצדדים הקרובים של מאחזי היד.

3.107.  על אף האמור בפרט 3.33, הרוחב הפנימי של חדר מדרגות, שמהלך מדרגותיו הוא שלושה מהלכי מדרגות או יותר, יהיה 2.1 מטרים לפחות.

3.108.  על אף האמור -

(1)  בפרט 3.38(א) - לא יעלה רום המדרגה על 18.5 סנטימטרים;

(2)  בפרט 3.38(ג) - למדרגה ששלחה עולה על 25 סנטימטרים, אין חובה להתקין אף בולט.

3.109.  על אף האמור בפרט 3.39(א), מספר מדרגות במהלך אחד יכול שיפחת מ-3 ויעלה על 16 מדרגות.

3.110.  (א)  מעלית על כל חלקיה, לרבות הפיר שלה, ייבנו ויותקנו לפי התקנים הישראליים האלה:

(1)  ת"י 24 חלק 1 - מעליות נוסעים ומעליות משא: חלק 1 - מעליות חשמליות;

(2)  ת"י 24 חלק 2 - מעליות: מעליות נוסעים ומעליות משא הדראוליות.

(ב)  לחצנים להפעלת מעלית יותקנו בגובה של 1.3 מטרים בערך מעל רצפת התא.

3.111.  על התקנת מעלית יחולו גם הוראות פרטים 7.07.00 עד 7.09.00 ו-7.11.00.

3.112.  על התקנת מעלון יחולו הוראות אלה:

(1)  המעלון יותקן באישור המהנדס, לאחר שראה שלא ניתן להתקין בבנין מעלית כמפורט בסימן זה או לאחר ששוכנע כי בנסיבות הענין יהיה זה מתאים יותר להתקין מעלון במקום מעלית;

(2)  גובה ההרמה של המעלון יהיה עד 7 מטרים;

(3)  המעלון והתקנתו יהיו על פי תקן.

4.01.  בחלק זה -

"אומנה" - עמוד תמיכה או עמוד נושא קורה לחיזוק הבנין;

"ארגז רוח" - מבנה העוטף מזחילה וסוגר את המרווח הנוצר בין אגדי גג משופע וקיר חיצון של בנין;

"בליטה" - תקרה, עמוד, כרכוב או חלק אחר של בנין הבולט מקירותיו החיצוניים כלפי חוץ;

"בנין קיים" - בנין שניתן לגביו היתר בניה ערב תחילתן של תקנות אלה;

"ברי-סול" - אלמנט בולט בחזית בנין ובו לוחות אופקיים או אנכיים להסתרה מפני השמש;

"גבלית" - חלק מבנין הבולט מקירו החיצוני של הבנין;

"גשמה" - צינור אנכי הקולט את מי הגשם מהגג ומובילם אל נקז גשמים או אל אמצעי סילוק אחר;

"חצר אנגלית" - שטח בחצר הבנין, שמפלסו מתחת למפלס הקרקע או המדרכה הסמוכה, המיועד לספק אור ואוורור לשטחים ולחללים במרתף הבנין;

"כרכוב" - גגון בולט ממבנה המשמש למטרת הצללה, הגנה מפני השמש או לנוי;

"מדרכה" - שטח המיועד למדרכה כחלק מדרך לרבות שטח הגובל בדרך ושבו יש זכות מעבר לציבור;

"מזחילה" - תעלה פתוחה אופקית, הקולטת מי גשם מגג משופע של בנין או של חלק ממנו ומובילה אותם אל הגשמה;

"מצללה (פרגולה)" - כהגדרתה בתקנות התכנון והבניה (היתר לעבודה מצומצמת), התשכ"ט-1968;

"סף" - אדן או מפתן, במישור התחתון של פתח, המקשר את שתי מזוזות הפתח;

"תקנות חישוב שטחים" - תקנות התכנון והבניה (חישוב שטחים ואחוזי בניה בתכניות ובהיתרים), התשנ"ב-1992.

4.02.  (א)  יראו כל תכנית כאילו היא מתירה את הקמתם של בנינים, על חלקיהם, כמפורט בחלק זה והוא כשאין הוראה מפורשת בתכנית האוסרת בניה זו.

(ב)  נקבעו בתכנית הוראות מפורשות לענין או לענינים הקבועים בחלק זה, ינהגו בנושאים אשר פורשו בתכנית לפי הוראות התכנית, ובכל יתר הנושאים שחלק זה דן בהם ינהגו לפי חלק זה; ואולם לא תאושר בתכנית בליטה מעבר לקו הרחוב במידה העולה על המידות המפורטות בסימן זה.

(ג)  אין באמור בסימן זה כדי להוסיף שטחי בניה מעבר לשטחי הבניה המותרים בהתאם להוראות תקנות חישוב שטחים.

בליטות המותרות מבנין

[תיקון התשס"ב (מס' 2)]

4.03.  ועדה מקומית תהא רשאית, בכפוף להוראות חלק זה, להתיר בנייתן של הבליטות המפורטות בטור א' בטבלה שלהלן (להלן - הטבלה) ובלבד שלא יבלטו מעבר למרחק כמפורט בטור ב' בטבלה או שאורכן, ביחס לרוחב המדרכה, לא יעלה על הקבוע בטור ג' בטבלה, הכל לפי הקטן, וכן שנתקיים בהן האמור בטורים ד' ו-ה' בטבלה ויתר הוראות חלק זה:

4.04.  (א)  בליטה תעוצב ותמוקם תוך התחשבות בשאר חלקי הבנין והסביבה ולהנחת דעתו של מהנדס הועדה המקומית.

(ב)  בניה מעבר לקו רחוב לא תפגע במראה הרחוב ולא תפריע להנחת מיתקני תשתית או לשתילת עצים.

4.05.  בליטות מעבר לקו מגרש יותרו רק לעבר קו רחוב או שטח ציבורי פתוח.

4.06.  תותר הבלטת יסודות הבנין מעבר לקו רחוב באישור מהנדס הועדה המקומית ובלבד שלא יעלו על מפלס פני הקרקע הסופיים של הרחוב.

4.07.  בבליטות מספר 1 עד 5, 7 ו-9 בטור א' בטבלה, לא תותר הקמה של תמיכות או עמודים מחוץ לקו בנין אלא אם כן מתקיים בתמיכה או בעמוד האמור בטור ה' בטבלה.

4.08.  על גגון, כאמור במספר 5, בטור א' שבטבלה, יחולו גם תנאים אלה:

(1)  רוחבו של הגגון, למעט סוכך מתקפל, בחלק הבולט, לא יעלה על כפל רוחבה של הכניסה שמתחתיו;

(2)  המרחק בין הקצה הבולט של הגגון מעבר לקו בנין, צדי או אחורי, לבין המישור האנכי, העובר דרך גבול המגרש הצדי או האחורי, לפי הענין, כאשר מעברו נכס בנוי או נכס שעליו מותרת בניה, יהיה 1.5 מטרים לפחות.

4.09.  ועדה מקומית תהא רשאית להתיר את בנייתם של המפורטים להלן במרווח:

(1)  גדר שגובהה 1.5 מטרים לכל היותר ובאזורים שאינם מיועדים למגורים - 2 מטרים לכל היותר - מפני הקרקע הגבוהים ביותר, הסמוכים לגדר;

(2)  קיר תומך ובלבד שלגבי קיר תומך שבגבול מגרשים שגובלים זה עם זה, לא יעלה צירוף גובהו עם גובה הגדר הבנויה עליו מפני הקרקע הגובלת עמם - על 3 מטרים; ואולם אם בשל הפרש גבהים שבין אותם מגרשים, יש לבנות קיר כאמור בגובה העולה על 3 מטרים - לא יהא הקיר רצוף אלא מדורג בקפיצות אופקיות של 0.6 מטרים;

(3)  פיר, ארובה ותעלות אוורור למרתפים לרבות חצר אנגלית וכן יציאות חירום, ברוחב שלא יעלה על 1.5 מטרים ובגובה שלא יעלה על 1.5 מטרים ובתנאי שפתח הפליטה של הפיר, הארובה ותעלות האוורור כאמור, שאינם צמודים למבנה שמעל פני הקרקע, לא יפנה לעבר מגרש גובל בנוי או שמיועד לבניה;

(4)  חדר שנאים תת קרקעי, לרבות מהלך מדרגות מקורה בגובה המזערי הדרוש וכן תחנות טרנספורמציה זעירות עיליות ששטחם אינו עולה על 10 מטרים רבועים וגובהם אינו עולה על 1.8 מטרים;

(5)  מיתקני אשפה לבנין, מזגנים וחיפוי אקוסטי להם, ארונות חשמל ותקשורת, מכלי גז ומיתקני תשתית שונים שנועדו לשרת את הבנין, ובלבד שגובהם אינו עולה על 1.5 מטרים;

(6)  מיתקני תשתית תת קרקעיים כולל מכלי מים או דלק, גז בצובר, ולרבות מיתקנים עיליים הקשורים בהן, שגובהם אינו עולה על 1.5 מטרים;

(7)  שביל להולכי רגל לרבות שביל מרוצף, חניה סלולה או מרוצפת לרבות דרך גישה לחניה;

(8)  גשר להולכי רגל המוביל לכניסה בחזית צדדית ובלבד שרוחבו הכולל לא יעלה על מחצית המרווח הצדי ויהיה צמוד לקו הבנין או לבנין, ושגובה רום רצפתו לא יעלה על 1.2 מטרים ממפלס המדרכה;

(9)  מדרגות וכבשים בלתי מקורים לירידה למרתפים, למשטחי חניה ולחצרות, למעט כבש ירידה לרכב ובלבד שגובהם אינו עולה על 1.5 מטרים;

(10)  מדרגות, כבשים וגשר להולבי רגל ממפלס המדרכה לכניסה הקובעת לבנין, לרבות בתחום מרווח קדמי ומדרכה ובתנאי שלא יעברו את קו הרחוב;

(11)  יסודות מבנה עד למפלס פני הקרקע הסופיים;

(12)  מצללה הבולטת מעבר לקו הבנין עד 40% אל תוך המרווח ובלבד שהיא בנויה מחומרים קלים כגון עץ, מתכת או פלסטיק.

5.01  בחלק זה -

"הטרחה" - כוחות פנימיים, מומנטים, מאמצים, עיוותים והשפעות אחרות הנגרמים בשלד על ידי עמסים;

"מעבדה מאושרת" - מכון התקנים הישראלי וכל מי שאישר הממונה על התקינה לפי סעיף 12(א) לחוק התקנים, התשי"ג-1953;

"מצב גבולי" - ההטרחה העלולה לפגוע במצבו התקין של שלד או במהותו של שלד בנין המיועד למטרה מיוחדת או לגרום לאבדן יציבותו, לשבר, לדפורמציה גבולית, לפגיעה באטימות מיכלי נוזלים, לאבדן מהותו של שלד המחסין חמרים רדיו-אקטיביים ולפגיעות אחרות כיוצא באלה;

"מקדם הבטחון" - המספר המתקבל מחילוקה של ההטרחה הגורמת למצב גבולי בהטרחה המתהווה על ידי עמסים הפועלים על הבנין;

"קיר כפול דופן" - קיר הבנוי משתי דפנות וביניהן חלל אוויר;

"קיר מסיבי" - קיר הבנוי מחומר מוצק או מלבנים או מבלוקים מלאים;

"קיר נושא" - קיר המהווה חלק משלד;

5.02  (א)  כל בנין בעל שלד.

(ב)  שלד יתוכנן וייבנה באופן שתימנע פגיעה כלשהי במצבו התקין של הבנין, לרבות התהוות מצב גבולי.

(ג)  מילוי הוראות סעיף קטן (ב) יובטח באמצעות מקדם הבטחון שנקבע בתקן, ובאין תקן - בחוות דעת של בעל הכשרה מקצועית מתאימה בענין הנידון שהוסמך לכך מטעם שר הפנים.

(ד)  אם שלד הבנין בנוי מבטון לא מזויין, בטון מזויין, בטון דרוך ובטון טרום, הוא יתוכנן וייבנה בהתאם לתקן ישראלי ת"י 466.

5.03  שיטת בניה תהא מבוססת על חישובים סטטיים ומבחנים הנדסיים ויתקיימו לגביה תנאים אלה:

(1)  החישובים הסטטיים יוכיחו כי נעשה בהם ניתוח ברור על פעולת הכוחות המתהווים בשלד על ידי העמסים ונתמלאו הדרישות הקונסטרוקטיביות לגבי השלד תוך מתן הדעת על תכונות חמרי הבניה;

(2)  קיים ניסיון הנדסי לגבי השיטה המוצעת; באין ניסיון כאמור, ימציא מתכנן שלד הבנין חוות דעת של בעל הכשרה מקצועית בענין הנדון שהסמיכו לכך שר הפנים, כי השיטה האמורה ראוייה לשימוש.

5.04  (א)  הקרקע שבה יוקם הבנין תיבדק בהתאם לתקן ישראל ת"י 940, הדן בביסוס לבנינים.

(ב)  דוגמאות חומרי הבניה ומוצרי הבניה של השלד ייבדקו על ידי מעבדה מאושרת אשר תקבע את איכותם ואם נתקיימו לגביהם דרישות התקנים, להבטחת מילוי הוראות סעיף 5.02(ב), כלהלן:

(1)  בשלד עשוי פלדה - התאמת כל המוצרים לדרישות ת"י 1225 חלק 1 - חוקת מבני פלדה, לענין צינורות פלדה למבנים - ת"י 1458, לענין פחי סיכוך צורתיים מפלדה - ת"י 1508, והתאמת ציפויים של רכיבי השלד למטרות הגנה מפני שריפה - ת"י 1733 חלק 1.2;

(2)  בשלד עשוי בטון מזוין - התאמת הבטון ומרכיביו לדרישות ת"י 466 ולדרישות ת"י 118; לענין צמנט - ת"י 1, לענין אגרגאטים - ת"י 3, ולענין מוספים לבטון - ת"י 896. התאמת פלדה לזיון בטון לת"י 466, ת"י 580, ת"י 739 ות"י 893. התאמת פלדת דריכה לת"י 1735;

(3)  סיכוך גגות קלים בהתאם לדרישות ת"י 1556.

(ג)  נקבע בממצאי מעבדה מאושרת כי חומר אינו בהתאם לתקן -

(1)  תודיע המעבדה המאושרת לועדה המקומית על הדבר לאלתר;

(2)  תוך 7 ימים ימציא מבקש ההיתר לועדה המקומית חוות דעת של מתכנן שלד הבנין וחוות דעת של האחראי לביקורת בדבר איכות חומרי השלד הדרוש לפי סעיף 5.02(ב), לרבות הוראות בדבר אמצעים מתקנים; במידת הצורך ימסור מבקש ההיתר גם חוות דעת מאת מעבדה מאושרת בדבר ביסוס הבנין ושלדו המסתמכת על ניסוי העמסה לפי ת"י 252 ועל בדיקות השלד לפי ת"י 261 חלק 6 ות"י 118.

(ד)  רשאי המהנדס לפטור בעל היתר או מהנדס אחראי על ביצוע השלד מהחובה לקיים הוראות סעיפים קטנים (א)-(ג), אם קיימות, לדעתו, נסיבות מיוחדות מצדיקות.

5.05  (א)  לא ייבנה שלד, כולו או מקצתו, מחומרים שאינם בהתאם לתקן; חומר בניה שאינו בהתאם לתקן יסולק מאתר הבניה.

(ב)  לא ייבנה שלד על פי שיטת בניה שלא מתקיימות בה הוראות כל דין לרבות פרט 5.03.

(ג)  נבנה חלק כלשהו מהשלד מחומרים שאינם בהתאם לתקן או על פי שיטת בניה שאינה ממלאת אחר הוראות כל דין - ייהרס השלד או יתוקן.

5.06  (א)  בחישובים הסטטיים יובאו בחשבון בנוסף למשקלו העצמי של הבנין העמסים והגורמים כלהלן:

(1)  עומס שימושי המהווה את העומס הגדול ביותר העלול להיגרם עקב שימוש בבנין בהתאם לייעודו ובלבד שלא יפחת מהעומס שנקבע בתקן ישראלי ת"י 412;

(2)  עומס שלג על הגג שנקבע בתקן ישראלי ת"י 412;

(3)  עומס כתוצאה מרוחות שנקבע בתקן ישראלי ת"י 414, כפי תיקונו בשנת 1982, פרט לבנין גבוה ורב-קומות שלגביהם ייערך חישוב עומס כאמור בסעיף 7.33.00;

(4)  עומס כתוצאה מרעידת אדמה שחישובו יבוסס על תקן ישראלי ת"י 413;

(5)  ההשפעה הדינמית של תנועת מכונות, מעליות, מנופים, כלי רכב וכיוצא באלה;

(6)  העמסים העלולים לפעול על חלקי השלד בעת הקמת הבנין.

(ב)  בכפוף לסעיף 5.06(א)(6) תתוכנן שיטת בנייתו של שלד המבטיחה קיום הוראות סעיף 5.02(ב).

5.07  (א)  בחישובים הסטטיים של כל חלק מחלקיו של השלד יובא בחשבון אותו צירוף של העמסים המפורטים בסעיף 5.06(א), הגורם להטרחה המכסימלית.

(ב)  החישובים הסטטיים של גג לא יתבססו על הנחה שלפיה פועלים בעת ובעונה אחת עומס הנגרם מרוחות ועומס הנגרם על ידי שלג או עומס שימושי.

(ג)  חישובים סטטיים לא יתבססו על הנחה לפיה עומס הנגרם מרוחות ועומס הנגרם מרעידת אדמה פועלים בעת ובעונה אחת.

5.08  העומס האפקי על מעקה של מרפסת, של חדר מדרגות או של גג, ייקבע על פי החישובים שהוגשו על ידי המהנדס האחראי על ביצוע השלד ובלבד שלא יפחת מהעומס שנקבע בתקן הישראלי ת"י 1142.

5.09  עולה העומס השימושי על רצפה על חמש מאות קילוגרמים למטר מרובע, יוצב במקום בולט לעין שלט לציון העומס השימושי המותר על הרצפה האמורה.

5.30  כל אימת שגבהו היחסי של נכס, שיפוע הקרקע שלו או כל גורם אחר בסביבה עלולים לגרום לחדירת מים ורטיבות לבנין ולהתהוות טחב בחלקי הבנין, יאוטם חלקו התחתון של הבנין למניעת חדירת מי גשם, מי תהום וזרמי מים תת-קרקעיים לתוכו.

5.31  (בוטל).

5.32  קירותיו החיצוניים של בנין יתוכננו וייבנו באופן המונע חדירת מים ורטיבות לתוכו מבחוץ.

5.33  (א)  גגו של בנין, קירות ורצפות של המרתפים והמקלטים התת-קרקעיים ורצפות חדרי השירות, למעט אלה שבקומה התחתונה, יאוטמו בחמרים אספלטיים.

(ב)  טיב החמרים המתאימים ושיטת האיטום ייקבעו בידי עורך הבקשה או האחראי לביקורת, לפי הענין, בהתאם לכללי המקצוע המקובלים.

5.34  מרתף או מקלט תת-קרקעי שאינו מנוקז בדרך גרוויטציונית והנמצא במקום שעלול להיות מוצף על ידי מי תהום, מי גשם או דליפות מצנרת אספקת המים או מערכת ביוב, יצוייד במערכת שאיבה המסוגלת להסיר מעליו את מי ההצפה.

5.35  (א)  במרתף של בנין רב-קומות או בנין המשמש להתקהלות ציבורית, שאינו מנוקז בדרך גרוויטציונית והמכיל גנרטורים, משאבות מים, או מכונות לאיוור, להסקה או להפעלת מעליות, יותקן תחת רצפתו בור אטום ובו משאבות ניקוז להסרת מי ההצפה מעליו.

(ב)  משאבות הניקוז יופעלו באופן אוטומטי עם עליית פני המים במרתף לגובה העלול לסכן את פעולתם התקינה של הגנרטורים והמכונות האחרות שבמרתף.

5.36  (א)  קיר הנמשך והעולה מעל פני גג יכוסה בנדבך ראש שמשטחו העליון יהיה משופע כלפי הגג.

(ב)  נדבך ראש יהיה עשוי מחומר מגן אשר ימנע חדירת מים ורטיבות לקיר.

5.37  בקביעת עביו של קיר יובאו בחשבון, בנוסף לחישובים הדרושים לקיום הוראות סעיף 5.02(ב), הדברים האלה:

(1)  שיטת הבניה ותכונות חמרי הבניה;

(2)  חמרי המליטה וציפוי הקיר;

(3)  בידודו של הקיר נגד חום, קור, רטיבות ורעש.

5.38  חמרי הבניה והמליטה לבניית קיר יהיו בהתאם לתקן.

5.39  (א)  בידודם התרמי של אלמנטי המעטפת של בניני מגורים יתוכנן ויבוצע בהתאם לתקן ישראלי, ת"י 1045 - חלק 1; של בתי ספר וגני ילדים יתוכנן ויבוצע בהתאם לתקן ישראלי, ת"י 1045 - חלק 2 של בניני משרדים יתוכנן ויבוצע בהתאם לתקן ישראלי, ת"י 1045 חלק 3: בידוד תרמי של בנינים: בניני משרדים ושל בתי חולים יתוכנן ויבוצע בהתאם לתקן ישראלי, ת"י 1045 חלק 5 - בידוד תרמי של בנינים: בתי חולים.

(ב)  בידודם התרמי של אלמנטי המעטפת של בנינים שאינם בניני מגורים, בתי ספר, גני ילדים, בניני משרדים או בתי חולים, יתוכנן ויבוצע כך שיבטיח כי ההתנגדות התרמית האופיינית המזערית שלהם תהיה

ובאזורים הרריים, בערבה ובעמק בית שאן, בידודם התרמי של אלמנטי המעטפת של בנינים שאינם בניני מגורים, בתי ספר, גני ילדים, בניני משרדים או בתי חולים, יתוכנן ויבוצע כך שיבטיח כי ההתנגדות התרמית האופיינית המזערית שלהם תהיה

5.40  (א)  הבידוד האקוסטי בין חללי דירה אחת לחללי דירות אחרות בבניני מגורים, ובין חללים שבתוך הדירות לבין חדרי מדרגות וחדרי מכונות שבבניני מגורים יהיה בהתאם לתקן ישראלי, ת"י 1004 חלק 1 - בידוד אקוסטי בבניני מגורים: קירות ותקרות (רצפות) בין דירות.

(ב)  הבידוד האקוסטי של דלתות כניסה לדירות למגורים יהא בהתאם לת"י 1004 חלק 2 - בידוד אקוסטי בבניני מגורים: מכללי דלתות כניסה.

(ג)  הבידוד האקוסטי בין חללים שבתוך הדירות לבין מערכת המעלית שבבניני מגורים יהיה בהתאם לתקן ישראלי, ת"י 1004 חלק 3 - בידוד אקוסטי בבניני מגורים: רעש ממעליות.

5.41  (א)  עביו של קיר המפריד שתי יחידות דיור והוא קיר מסיבי, יהיה 15 ס"מ לפחות.

(ב)  עביו הכולל של קיר כפול דופן המפריד שתי יחידות דיור, יהיה 20 ס"מ לפחות.

5.42  (א)  חודר פתח דרך קיר חיצון שהוא כפול דופן, יקושרו שתי דפנותיו בלבנים, חגורות בטון או חיזוקים מתכתיים.

(ב)  המרחק בין חיזוקים מתכתיים כאמור לא יעלה על 90 ס"מ והמרחק בין החיזוק המתכתי הגבוה ביותר בקיר ובין משקוף הפתח לא יעלה על 30 ס"מ.

(ג)  פתח כאמור יבודד באופן שיימנע רקבונם של משקופי החלון או הדלת שבפתח ותימנע חדירת רטיבות דרך המשקופים מצידו החיצון לצידו הפנימי של קיר כאמור.

5.43  (א)  לא תחוצב תעלה בשלד של בנין אלא על פי אישור המהנדס האחראי על ביצוע השלד.

(ב)  לא תחושב תעלה בקיר שאינו קיר נושא אלא על פי אישור עורך הבקשה.

6.01  בחלק זה -

"ארובות אוויר" - צינור, מוביל או מעבר המיועד להעברת אוויר, גזים ואדים;

"מצנח אשפה" - כלי קיבול לאשפה המוצמד אל צינור אשפה יבש והמיועד להכנסת אשפה אל צינור כאמור או למיכלי אשפה מיוחדים בעלי קיבול העולה על 50 ליטרים;

"פח אשפה" - מיכל המיועד לאצירת אשפה שקיבולו 50 ליטרים והבנוי בהתאם לתקן ישראלי ת"י 566 או מיכל מחומר וקיבולת אחרים על פי הוראות המהנדס, בהתייעצות עם רשות הבריאות;

"צינור אשפה יבש" - צינור מאונך המיועד להצנחת אשפה אל מיכל אשפה המוצב תחתיו.

6.02  (א)  המרחק בין המקום לאצירת אשפה בבנין ובין המקום הקרוב ביותר לחניית כלי רכב לאיסוף אשפה יימדד לארכם של שבילים ושטחים סלולים אחרים המקשרים ביניהם ובלבד שלא יעלה על 20.00 מטרים.

(ב)  שביל או שטח סלול אחר כאמור יהיה אפקי ככל האפשר או ייעשה סידור אחר אשר יאושר על ידי המהנדס, בהתייעצות עם רשות הבריאות.

(ג)  המרחק בין תא לאצירת אשפה בבנין, המכיל מיכלי אשפה מוצבים מתחת לצינור אשפה יבש, ובין המקום הקרוב ביותר לחניית כלי רכב לאיסוף אשפה יהיה כדלקמן:

(1)  עד 20.00 מטרים - לגבי מיכלים שקיבולם הכולל מטר מעוקב או פחות;

(2)  עד 10.00 מטרים - לגבי מיכלים שקיבולם הכולל עולה על מטר מעוקב.

(ד)  מסלול הדרך שבין תא לאצירת אשפה ובין מקום חניית כלי רכב לאיסוף אשפה יהיה אפקי או בעל שיפוע קל ולא יהיו בו מדרגות או ספים.

6.03  המרחק בין הכניסה לחדר מדרגות בבנין מגורים ובין מקום אצירה האשפה לא יעלה על 45.00 מטרים.

6.04  מעבר המשמש להובלת אשפה או פחי אשפה מבנין הבנוי על קו הרחוב אל מקום אצירת אשפה לא יעבור דרך מדרכה ציבורית.

6.10  לאצירת אשפה בבנין ישמש אחד המיתקנים האלה:

(1)  משטח לפחי אשפה המיועד לששה פחי אשפה;

(2)  תא לאצירת אשפה מתחת לצינור אשפה יבש;

(3)  ביתן לאצירת אשפה;

(4)  מיתקן אחר שאושר על ידי המהנדס, בהתייעצות עם רשות הבריאות.

6.11  משטח לפחי אשפה ייבנה בשטחו הפתוח של הנכס ויתמלאו לגביו התנאים האלה:

(1)  הרצפה תיבנה בשיפוע של 2% בכיוון נקודת הניקוז, מחמרים מוצקים שאינם עשויים להיסדק או להירקב ועם מישור חלק שאינו סופג נוזלים וקל לניקוי ולשטיפה;

(2)  במשטח המיועד לשני פחי אשפה או יותר (להלן - משטח אשפה) או בקרבתו יותקן ברז מים ומשלושת צדדיו יוקף מעקה שגבהו מטר אחד לפחות מעל מישור הרצפה; אם המרחק בין המעקה ובין הנכס הגובל קטן ממטר אחד יהיה גבהו של המעקה בצד הפונה אל נכס כאמור 1.50 מטר לפחות;

(3)  מעקה כאמור ייבנה מחמרים מוצקים שאינם עשויים להיסדק או להירקב ויהיה בעל דפנות חלקות וקלות לניקוי.

6.12  (א)  תקרתו וקירותיו של תא לאצירת אשפה (להלן - תא) ייבנו מאלמנטים עמידי-אש.

(ב)  קירות התא יטוייחו בטיח צמנט חלק או יקבלו ציפוי חלק אחר, קל לרחצה ואינו עשוי להירקב.

(ג)  התנאים המפורטים בסעיף 6.11(1) יתמלאו לגבי רצפת התא, בשינויים המחוייבים לפי הענין.

(ד)  בתא או בקרבתו יותקן ברז מים ושוקת לשטיפתם וניקוים של פחי האשפה.

(ה)  איוורו של התא יהיה מפולש או באמצעות ארובות איוור ויתקיימו ההוראות האלה:

(1)  בשניים מקירותיו מתחת לתקרה יהיה פתח איוור ובלבד ששטחם הכולל של שני הפתחים לא יפחת מ-5% משטחו של התא; או

(2)  תותקן בו ארובת איוור בעלת חתך עגול או מלבני המזדקפת החוצה מעל הגג ופתח באחד מקירותיו סמוך לרצפה; או

(3)  תותקן בו ארובת איוור המצויידת במאוור מיכני (אקזוסטר).

(ו)  פתחי האיוור האמורים יהיו מרוחקים מחלון, דלת ומרפסת מגורים, ברדיוס של 3.00 מטרים לפחות.

(ז)  הקיר החיצון של התא בעל פתח איוור ייבנה במרחק של 1.50 מטר לפחות פנימה ממישור הקיר החיצון של הבנין.

(ח)  חלונותיו של התא ופתחיו יכוסו ברשת זבובים בלתי מחלידה ופחי האשפה שבו יכוסו במכסים.

(ט)  דלתותיו של התא יהיו בעלי סגירה אוטומטית.

(י)  הדלת המובילה מהתא אל הבנין תהווה אלמנט עמיד-אש.

6.13  (א)  בכפוף לתכנית תותר בניית ביתן לאצירת אשפה (להלן - הביתן) במרווחים שבין בניני מגורים ויתמלאו לגביו התנאים הבאים:

(1)  העמדת המיכלים בביתן תיעשה לפי הוראות המהנדס, בהתייעצות עם רשות הבריאות;

(2)  הביתן ייבנה מחמרים עמידי-בליה והוראות סעיף 6.11(1) יחולו לגביו, בשינויים המחוייבים לפי הענין;

(3)  בביתן או בקרבתו יותקן ברז מים;

(4)  בין קירותיו ובין גגו יהיה מרווח המיועד לאיוור ובלבד שגובה קירותיו לא יפחת מ-1.50 מטר מעל פני הרצפה והמרחק בין הגג ובין פני הרצפה לא יקטן מ-2.05 מטרים ולא יעלה על 2.15 מטרים;

(5)  פתח האיוור בביתן המכיל יותר מששה פחי אשפה, יהיה אטום לזבובים ויתושים.

(ב)  באישור המהנדס תותר בניית ביתן שייבנה בשינוי מהאמור בסעיף קטן (א).

6.30  עולה המרחק האנכי שבין מפלס המגורים הגבוה ביותר בבנין ובין מפלס מקום אצירת האשפה על 15.00 מטרים, יותקנו בבנין אחד מאלה:

(1)  צינור אשפה יבש ומצנחי אשפה, לאחר אישור מחלקת התברואה של הרשות המקומית הנוגעת בדבר;

(2)  מעלית בעלת איוור מכני, שקירותיה וריצפתה יצופו בחומר קל לניקוי.

6.31  (א)  בכפוף לאמור בסעיף 7.90.00(2) יתמלאו התנאים הבאים לגבי מבנהו של צינור אשפה יבש:

(1)  הוא ייבנה מחמרים בלתי דליקים אשר אינם מעבירים רטיבות ואינם סופגים נוזלים, היינו חרס מזוגג, אסבסט צמנט, וחמרים כיוצא באלה;

(2)  החתך הפנימי שלו יהיה עגול ובעל קוטר של 0.40 מטר לפחות;

(3)  שטחו הפנימי יהא חלק והצינור כולו ללא זוויות או למדים, פרט לחלקו התחתון ומעל למצנח העליון;

(4)  בנייתו וחיבורו אל המצנחים לא יאפשרו הצטברות אשפה בתוכו ולכל שתי קומות גובה שלו תובטח גישה אחת לפחות, באישור המהנדס, לביקורת וניקוי;

(5)  על גבו יותקנו מצנחים ובלבד שהמרחק בין דירה למצנח הקרוב ביותר לא יעלה על קומה אחת;

(6)  הוא יאוור באמצעות ארובת איוור ובקצהו התחתון יותקן סגר לסגירת מוצאו בשעת החלפת מיכלי האשפה המוצבים תחתיו;

(7)  חלקו התחתון יגיע לתא האשפה באופן שתתאפשר צניחת האשפה אל מיכלי האשפה המוצבים תחתיו.

(ב)  בדיקת אי דליקותם של חמרים כאמור תיערך בהתאם לתקן הישראלי, ת"י 755.

6.32  (א)  תא אשפה שאליו מוביל צינור אשפה יבש ייבנה בהתאם להוראות המפורטות בסעיף 6.12, בשינויים המחוייבים לפי הענין.

(ב)  בתא אשפה כאמור תותקן ארובת איוור מחמרים לפי ההוראות המפורטות בסעיף 6.31(א)(1) ויתמלאו לגביה התנאים האלה:

(1)  שטחה הפנימי יהיה חלק ובעל חתך של 175 סמ"ר לפחות;

(2)  פתחה העליון יהיה מוגן בפני חדירת גשם;

(3)  הגובה של פתחה העליון מעל משקוף החלון הקרוב ביותר בבנין יהיה מטר אחד לפחות, ולגבי גג ששטחו מיועד לשימוש בני אדם - 2.30 מטרים לפחות מעל מישור הגג.

6.33  בכפוף לאמור בסעיף 7.93.00 לא ייבנה מצנח אשפה (להלן - מצנח) אלא אם יתמלאו לגביו התנאים האלה:

(1)  הוא ייבנה מחמרים בלתי דליקים;

(2)  הוא ייבנה ויותקן באופן שתתאפשר הצנחת האשפה המוכנסת בו אל צינור אשפה יבש או מיכלי אשפה מיוחדים שקיבולם עולה על 50 ליטרים ללא רעש או פליטת ריח רע בעת הפעלתו, בין אם דלתו פתוחה ובין אם סגורה;

(3)  דלת המצנח תותקן באופן שניתן להשאירה פתוחה ובלבד שלא תיפתח מאליה;

(4)  חלקו התחתון יהיה בנוי בשיפוע של 45 מעלות לפחות להבטחת צניחת האשפה;

(5)  לא יבלוט חלק כלשהו של המצנח לתוך צינור אשפה יבש וחלקו התחתון של המצנח יהיה במרחק של 0.70 מטר לפחות מהרצפה;

(6)  לא יותקן מצנח במקום המשמש להחסנתם או למכירתם של מצרכי מזון, ולגבי דירה - אלא במרפסת המטבח;

(7)  רחבו של החתך הפנימי של דלת המצנח יהיה 0.25 מטר וארכו - 0.35 מטר.

6.34  (בוטל).

6.35  (בוטל).

6.50  לא תותקן משרפת אשפה בבנין שבאזור מגורים, מסחר או מלאכה.

6.51  לא יותקנו טוחני אשפה בבנין אלא באישור המהנדס ולפי הוראות הל"ת.

6.52  (א)  בבנין מגורים גבוה, רב-קומות ורב-דירות יותקן סמוך לתא אצירת האשפה תא לאצירת פסולת וחפצים אשר מפאת גדלם לא ניתן להכניסם לפחי אשפה או למיכלי אשפה.

(ב)  ארכו הפנימי של תא כאמור יהיה 2.00 מטרים לפחות ושטחו הפנימי 0.3% לפחות משטח הבנין.

7.00.01  בחלק זה -"דלת אש" - דלת שנתקיימו בה שלושה אלה:

(1)  הדלת תהא עמידת-אש למשך זמן שיקבע עורך הבקשה או האחראי לביקורת, לפי הענין, ושלא יפחת מחצי שעה;

(2)  הדלת תתאים לתקן הישראלי, ת"י 1212 בשים לב לאמור בפסקה (1);

(3)  נתקיימו בה דרישות בטיחות נוספות וכיוצא באלה שיקבע אותן עורך הבקשה או האחראי לביקורת, לפי הענין;

"חדר מדרגות מוגן" - חדר מדרגות בתוך בנין, אשר כל מרכיביו בנויים מאלמנטים עמידי אש ולא יהיו בו חמרים דליקים, והמופרד מכל חלק אחר של הבנין על-ידי דלתות אש;

"חומר דליק" - כמשמעותו בתקן ישראלי ת"י 755;

"מחיצת אש" - מחיצה המיועדת להגביל את התפשטות האש ועמידות אש שלה תהיה 2 שעות לפחות;

"מינהרה" - חלק אופקי בבנין להעברת צנרת של דלק, חשמל, מים, מיזוג אוויר וכיוצא באלה;

"מיתקן טכני" - לרבות לוח חשמל, מונה גז, מיתקן לסילוק אשפה;

"מיתקני בטיחות אש" - לרבות ציוד ומיתקנים המשמשים לכיבוי ולמניעת דליקות;

"מערכת מדרגות חיצונית" - מערכת מדרגות הסמוכה לקיר החיצון של הבנין, אשר כל מרכיביה בנויים מאלמנטים עמידי אש ולא יהיו בה חמרים דליקים, והמופרדת מהבנין על-ידי דלתות אש;

"מפעל אספקת מים מקומי" - מפעל לאספקת מים עירוני או אזורי או אחר, שאושר על-ידי הרשות המקומית ורשות הבריאות;

"מ"ר" - מטר מרובע;

"פיר" - חלל אנכי בבנין להעברת צנרת, תאורה, איוור וכיוצא באלה, ולמעט פיר של מעלית;

"פרוזדור" - חלק מבנין המוביל מדלת הכניסה של דירה או חלק אחר של בנין, אל חדר מדרגות מוגן או מערכת מדרגות חיצונית או דרך יציאה אחרת;

"קיר-אש" - קיר המיועד לחיוץ הבנין לחלקים או להפרדת הבנינים הסמוכים, כדי להגביל את התפשטות האש, ושעמידות אש שלו תהיה 4 שעות לפחות;

"רשות כבאות" - כמשמעותה בחוק שירותי הכבאות, התשי"ט-1959;

"שלד" - כמשמעותו בתקנות התכנון והבניה (חישובים סטטיים ותכניות קונסטרוקציה), התשכ"ח-1968.

7.00.02  הוראות סימנים א', ב', ג', ד', ה', ו', י"ד, ט"ז וי"ז יחולו על בנין גבוה ובנין רב-קומות בלבד, זולת אם נאמר אחרת בחלק זה או בחלק י"ז.

7.00.03 (א)  לבנין גבוה ולבנין רב-קומות תהיה דרך גישה לרכב כבאות שרוחבה לפחות 4.00 מטרים ושתגיע למרחק שלא יעלה על 4.00 מטרים מהחלק הבולט ביותר בקיר החיצון של הבנין האמור לכל גובהו (להלן - דרך גישה).

(ב)  על אף האמור בסעיף קטן (א) וכפוף לסעיף קטן (ה), יהיה רוחב הקטע של דרך גישה הקרוב לבנין לפחות 8.00 מטרים, לאורך 10.00 מטרים (להלן - רחבה).

(ג)  אם דרך גישה איננה ישרה, לא יקטן רדיוס הסיבוב של ציר הדרך מ-12.00 מטרים.

(ד)  אם נבנה שער בדרך הגישה, יהיו גובהו ורוחבו הפנימיים לפחות 4.20 מטרים.

(ה)  תכנון כל רחבה בדרך גישה יותאם לתכנון החלונות בבנין, כאמור בסעיף 7.00.06.

(ו)  המרחק בין כל נקודה בכל קומה בבנין לבין החלונות כאמור בסעיף קטן (ה) המותאמים לרחבה של דרך גישה, לא יעלה על 25.00 מטרים, כשמדידה הינה לאורך מסלול הליכה.

7.00.04 (א)  דרך גישה, לרבות מכסים לתאי בקרה לצינורות חשמל, ביוב, ניקוז, מים, גז, טלפון ודלק, הטמונים מתחת למסלולה, יהיו בנויים באופן המאפשר להם לשאת כלי רכב בעומס של 21.000 טון לצמד סרנים.

(ב)  צינורות כאמור יהיו טמונים בעומק המאפשר להם לשאת כלי רכב כאמור.

7.00.05 לא יהיו בדרך גישה, ברחבות ובין הרחבות לבנין, עצים, עמודי חשמל, עמודי טלפון, כבלים עיליים, מבנים או מיתקנים כיוצא באלה, העשויים להפריע, לעכב או להכשיל את פעולתו התקינה של רכב כבאות.

7.00.06 (א)  לענין תקנה זו, חלון פרושו, חלון שרוחבו 0.80 מטר לפחות וגובהו 1.00 מטר לפחות.

(ב)  הרחבות בדרך הגישה, כאמור בסעיף 7.00.03, יאפשרו כניסה או יציאה מהבנין באמצעות סולם המורכב על רכב כבאות, דרך אחד מאלה:

(1)  חלון אחד לפחות בכל דירה או בכל מערכת חדרים נפרדת אחרת;

(2)  חלון אחד לפחות בכל קומה, ובלבד שקיים מעבר בין כל חלקי הקומה;

(ג)  סעיף זה אינו חל על קומת הקרקע, אין בדבר כדי לגרוע מהוראות חלק ג'.

7.00.07 (א)  החלונות בקיר חיצון יהיו מופרדים זה מזה באלמנטים עמידי אש, כאשר המרחק האנכי ביניהם לא יקטן מ-0.90 מטר.

(ב)  על אף האמור בסעיף קטן (א), ניתן לבנות את האלמנטים עמידי אש האמורים בשני מישורים, אנכי ואפקי, כל אימת שהמרחק המאוחד שלהם לא יפחת מ-0.90 מטר והמרחק האנכי לא יפחת מ-0.50 מטר.

7.00.08 (א)  בבנין גבוה ובבנין רב-קומות יהיו לפחות שני חדרי מדרגות מוגנים; כל חדר מדרגות נוסף שתקנות אלה מחייבות להתקין יהיה חדר מדרגות מוגן.

(ב)  על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאית הוועדה המקומית להתיר בבנין רב-קומות בניית מערכת מדרגות חיצונית בנוסף לחדר מדרגות מוגן אחד לפחות, בתנאי שהמרחק המרבי מכל נקודה בקומה אל דלת אש של חדר המדרגות המוגן הקרוב, אינו עולה על 25 מטרים, והמרחק המרבי מכל נקודה בחניון, שמותקנת בו מערכת כיבוי אש אוטומטית ומערכת הוצאת עשן, אל דלת אש של חדר המדרגות המוגן הקרוב, אינו עולה על 50 מטרים, כשהמדידה היא לאורך מסלול הליכה;

הוועדה המקומית בבואה להחליט על כך, תתייחס בין השאר להיבטים הארכיטקטוניים והבטיחותיים של הבנין והסביבה.

(ג)  על אף האמור בסעיף קטן (א), די בכך אם יהיה בבנין גבוה חדר מדרגות מוגן אחד, ובלבד שהמרחק המרבי מכל נקודה בקומה אל דלת אש של חדר המדרגות המוגן אינו עולה על 25 מטרים, והמרחק המרבי מכל נקודה בחניון, שמותקנת בו מערכת כיבוי אש אוטומטית ומערכת הוצאת עשן, אל דלת אש של חדר המדרגות המוגן הקרוב, אינו עולה על 50 מטרים, כשהמדידה היא לאורך מסלול הליכה.

(ד)  רוחבן של המדרגות בחדר מדרגות מוגן לא יפחת מ-1.10 מטרים.

(ה)  רוחבן של המדרגות במערכת מדרגות חיצונית לא יקטן מ-0.90 מטר, הרום לא יעלה על 0.20 מטר והשלח שלהן לא יפחת מ-0.20 מטר; גובהו של המעקה יהיה לפחות 1.30 מטרים.

(ו)  בחדר מדרגות מוגן ובמערכת מדרגות חיצונית לא יהיו חומרים דליקים, למעט בית אחיזה.

(ז)  סעיף זה בא להוסיף על האמור בחלק ג'.

7.00.09 (א)  בחלל חדר מדרגות מוגן לא יותקן מחסן וכל מיתקן טכני, פרט לזה הנועד לשרת את חלל חדר המדרגות עצמו.

(ב)  שום חדר או חלל אחר לא יובילו לחלל חדר מדרגות מוגן, אלא באמצעות פרוזדור שהכניסה ממנו לחדר המדרגות המוגן היא דרך דלת אש בלבד.

(ג)  בחלקו העילי של חדר מדרגות מוגן יותקן פתח לשחרור עשן ששטחו לא יקטן מ-8% מהשטח האופקי של חתך חדר המדרגות, ולא פחות מ-0.80 מ"ר;

הפתח לשחרור עשן כאמור יהיה פתוח קבע או שיהיה בו תריס עם מנגנון פתיחה אוטומטי וידני, שיאפשר פתיחה מבפנים ומבחוץ.

(ד)  רוחבו המינימלי של הפרוזדור לא יפחת מ-1.10 מטרים.

(ה)  אורך של פרוזדור ללא מוצא לא יעלה על 15.00 מטרים; בס"ק זה, פרוזדור ללא מוצא פרושו, פרוזדור שמקצהו האחד אי אפשר לצאת מהבנין בהליכה.

(ו)  בין חדרי מדרגות מוגנים או מערכות מדרגות חיצוניות יהיה פרוזדור מקשר ללא מכשולים (להלן - פרוזדור מקשר), למעט בנין גבוה המשמש כולו למגורים בלבד.

(ז)  פרוזדור מקשר יימצא בכל קומה שלישית לפחות.

(ח)  עולה אורכו של הפרוזדור המקשר על 50.00 מטרים, יחולק הפרוזדור המקשר על-ידי מחיצת-אש ובה דלת-אש, הנפתחת לשני הכיוונים;

כל תוספת אורך מעל 25.00 מטרים של הפרוזדור המקשר תחייב בניית מחיצת-אש כאמור, נוספת.

7.00.10 דלתות אש של חדר מדרגות מוגן ומערכת מדרגות חיצוניות ייפתחו עם כיוון המילוט.

7.00.11 (א)  בפרוזדורים, בפרוזדורים המקשרים, בחדרי מדרגות מוגנים ובמערכת מדרגות חיצונית, שלא נראה בהם באופן ברור כיוון היציאה מהבנין, יותקנו שלטים בגוון לבן-ירוק שעליהם המילים "יציאה", או "ליציאה", או "יציאת חירום", עם חץ או ללא חץ, לפי הצורך; בכל מקום בבנין שניתן לסטות בו מדרך היציאה מהבנין, יותקן שלט "אין יציאה" בגוון לבן-אדום;

גובה כתיב האותיות בשלטים לא יקטן מ-12 סנטימטרים ועוביים לא יקטן מ-12 מילימטרים.

(ב)  לשלטים לפי סעיף (א) תותקן תאורה מרשת החשמל של הבנין וממקור חשמל רזרבי אמין.

(ג)  בפרוזדורים, בפרוזדורים מקשרים בחדרי מדרגות מוגנים ובמערכות מדרגות חיצוניות יותקנו שלטי ציון על מיתקני בטיחות אש.

(ד)  על דלת אש של חדר מדרגות מוגן, שאינה בקומת הכניסה, יותקן שלט קבוע בצד המבואה הקומתית, ועליו המילים "דלת אש, החזק סגורה"; גוון השלט יהיה לבן ירוק; גובה כתיב האותיות לא יקטן מ-3 סנטימטרים ועוביין לא יקטן מ-7 מילימטרים; השלט ימוקם במרכז הדלת, בגובה 1.50 מטרים מעל הרצפה.

(ה)  על דלת אש הממוקמת בקומת הכניסה לבנין יותקן, בצד הפונה למבואת הכניסה, שלט כאמור בסעיף קטן (ד) ונוסף עליו, שלט קבוע ועליו המילים:"בבנין זה מותקנות דלתות אש בכל קומותיו. דלתות האש משמשות להגנה בפני אש ולמילוט לחדר המדרגות.

1.  דלתות האש חייבות להיות סגורות תמיד, למעט בזמן מעבר אנשים, כדי למנוע חדירת עשן ואש לחלל חדר המדרגות במקרה של שריפה.

2.  פגיעה ביכולת הסגירה העצמית של הדלתות עלולה לגרום לאובדן חיי אדם ולגרימת נזקים לרכוש במקרה של שריפה.

3.  אסור לנעול את הדלתות ואסור להציב כל דבר העלול להפריע לפתיחה ולסגירה של הדלתות ולמעבר חופשי של אנשים אל ובתוך חדר המדרגות".

גוון השלט יהיה לבן ירוק; גובה כתיב האותיות של הרישה בשלט לא יקטן מ-7 מילימטרים וגובה כתיב האותיות של סעיפים 1 עד 3 בשלט לא יקטן מ-3 מילימטרים; השלט ימוקם במרכז הדלת, מתחת לשלט האמור בסעיף קטן (ד).

(ו)  הוראות סעיפים קטנים (ד) ו-(ה) לא יחולו על דלתות אש פתוחות הנמצאות, דרך כלל, במצב פתוח, והמצוידות במנגנון סגירה אוטומטי למקרה של שריפה, ובלבד שהדלתות האמורות אושרו בידי הרשות המוסמכת כדלתות פתוחות.

7.00.12 (א)  בפרוזדורים, בפרוזדורים מקשרים, בחדרי מדרגות מוגנים ובמערכות מדרגות חיצוניות יותקנו גופי תאורת התמצאות שיאירו את דרך המילוט.

(ב)  גופי תאורת ההתמצאות יתאימו לתקן הישראלי ת"י 20, חלק 2.22.

(ג)  (נמחק).

7.00.30 בבנין גבוה ובבנין רב-קומות תהיה הפרדה גמורה בין קומות השירותים המכילות, בין השאר, חנייה, הסקה, חימום מים, חשמל ומחסנים, לבין יתר חלקי הבנין; ההפרדה האמורה תהיה על-ידי:

(1)  קירות עמידי אש של שעתיים לפחות;

(2)  תקרות עמידות אש של שעתיים לפחות;

(3)  דלתות אש.

7.00.31 במפלס תת-קרקעי של בנין גבוה ובנין רב-קומות יותקנו אמצעים לשחרור עשן.

7.00.80 (א)  גגו של בנין גבוה או רב-קומות יהיה שטוח או בעל שיפוע קל שאינו עולה על 10%.

(ב)  הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על גגות מגדלים או בנינים שבנייתם מותרת מעל מפלס הגג כמפורט בסעיף 7.00.81.

7.00.81 (א)  בנייתם של אלה מותרת מעל מפלס הגג בבנין גבוה או בבנין רב-קומות:

(1)  המשך חלל חדר המדרגות;

(2)  חדר מכונות להפעלת מעלית;

(3)  חדר מכונות להפעלת איוור ומיזוג אוויר ותאים למפוחי אוויר;

(4)  מאגרי מים;

(5)  תא מצנח האשפה וכלי ניקויו.

(ב)  בנייתם של הבנינים המפורטים בסעיף קטן (א) לא תותר אלא אם יתקיימו תנאים אלה:

(1)  שטחם הכולל לא יעלה על 25% משטח הגג;

(2)  איתורם לא יפגע, לדעת הועדה המקומית, בצורת הגג.

(ג)  על אף האמור בסעיף זה, על בניה למגורים בלבד, מעל מפלס הגג בבנין גבוה או בבנין רב-קומות יחולו ההוראות המיוחדות שבסעיף 7.00.83.

7.00.82 על אף האמור בסעיף 3.91 יוקף בכל מקרה הגג של בנין גבוה ושל בנין רב-קומות מעקה בהתאם לת"י 1142.

7.00.83 על הקמת תוספת בניה מעל מפלס הגג בבנין קיים, המיועדת, לפי האמור בהיתר, למגורים בלבד (בסעיף זה - התוספת), יחולו הוראות אלה:

(1)  לא יראו את הבנין כבנין גבוה או כבנין רב-קומות, לפי הענין, רק בשל הקמת התוספת עליו אם נתקיימו בו כל אלה:

(א)  אין בתוספת יותר מקומה אחת, לרבות מיתקן מעל המפלס של גג התוספת, אם הוא נמנה עם המיתקנים שניתן להקים מעל המפלס של גג בבנין גבוה או בנין רב-קומות לפי סעיף 7.00.81;

(ב)  שליש לפחות מכלל שטח הגג של הבנין יישאר בלתי בנוי ושליש זה יהא רצוף; לענין זה, "כלל שטח הגג" - לרבות שטח הגג המבונה במבנים ובמתקנים שמותר להקימם לפי סעיף 7.00.81;

(ג)  לכל מי שמחזיק בחלק של הבנין תובטח גישה חופשית וללא הפרעה לחלק הבלתי מבונה שבגג הבנין; הגישה תהא באמצעות מדרגות מחדר המדרגות הקיים, ומדרגות אלה, על אף האמור בתוספת השניה, יכול שיהיו ממתכת ושיפוען יכול שיהיה עד 60%.

(2)  על אף האמור בפסקה 1, הרי בבניית תוספת לבנין - בתנאים המפורטים בה, שיש בה כדי להעלות את גובה המפלס של רצפת קומתו העליונה של הבנין מעל מפלס כניסתו הקובעת ליותר מ-27 מטרים, יחולו על הבנין כולו הוראות חלק זה בנוגע לבנין גבוה לענין חדר מדרגות מוגן, פתחי עשן, התקנת מעלית וגנרטורים וכל דבר אחר שיש בו כדי להבטיח בפני סכנת אש או להקל על כיבוי שרפות; לכל ענין אחר ינהגו בבנין כפי שנוהגים בבנין רב-קומות.

(3)  שום דבר בסעיף זה לא יתפרש כאילו בא להתיר בניית תוספת בסטיה מהוראות תכנית או מהוראות אחרות בתקנות אלה והוא כשאין הוראה מפורשת אחרת.

7.00.84 במדידת גובה בנין לצורך סיווגו כבנין גבוה או רב קומות, לפי הענין, לא תובא בחשבון, במבנים שבהם הדירה העליונה היא דו-קומתית, קומה נוספת אחת השייכת לדירה העליונה, אם התקיימו כל אלה:

(1)  מהקומה הנוספת אין יציאה ישירה לחדר מדרגות משותף;

(2)  גג הקומה הנוספת ייחשב גג בנין ויחולו הוראות סעיף 7.00.81;

(3)  פסקאות (1)(ג), (2) ו-(3) בסעיף 7.00.83 יחולו בשינויים המחויבים, על סעיף זה;

(4)  חדר המדרגות המשותף של הבנין יגיע עד גג הבנין.

7.01.00 הוראות סימן זה יחולו על התקנת מעלית שחל עליה סעיף 158א לחוק.

7.02.00 מספר המעליות, מידותיהן ומהירותן ייקבעו בהתאם למספר בני-האדם הגרים בבנין והמבקרים בו ובהתאם למטרת הביקור ובכל מקרה - בבנין גבוה, מידותיה של מעלית אחת לפחות תאפשרנה הובלת 6 אנשים או יותר.

7.03.00 (א)  מכל דירה, משרד או אולם בבנין רב-קומות תהיה גישה לשתי מעליות לפחות, ובלבד שלא יהיה צורך לעלות או לרדת יותר משתי קומות כדי להגיע לאחת המעליות כל אימת שהאחרת אינה פועלת.

(ב)  מעליות כאמור יותקנו זו לצד זו או בחדרי מדרגות שונים.

(ג)  הקשר בין המעליות יהיה דרך הגג או באמצעות פרוזדורים.

(ד)  בפרוזדורים כאמור יותקנו דלתות המהוות אלמנטים עמידי-אש ומונעות חדירת עשן.

7.04.00 (א)  בשעת חירום תשמש אחת המעליות בבנין רב-קומות לנשיאת חולים או נפגעים שכובים על אלונקה סטנדרטית שמידותיה הן בהתאם לתקן ישראלי ת"י 179, ובלבד שלא יהיה צורך להעלות או להוריד אלונקה יותר משתי קומות במדרגות עד להכנסתה למעלית.

(ב)  מידותיו הפנימיות של תא מעלית כאמור יהיו -

(1)  עמקו - המרחק הפנימי בין הקיר שבו דלת הכניסה ובין הקיר שממולו - 2.10 מטרים לפחות;

(2)  רחבו - המרחק הפנימי בין שני הקירות הניצבים האחרים - 1.10 מטר לפחות.

(ג)  מעלית כאמור תתאים לדרישות התקן הישראלי ת"י 24 (מעליות).

(ד)  תא מעלית ששטחו לפי המידות המפורטות בסעיף קטן (ב) גדול מהשטח הדרוש לנשיאת בני-אדם בבנין, יכול שיחולק לשני חלקים ומבנהו יהיה כדלקמן:

(1)  חלק קדמי, ששטחו וגבהו מאפשרים נשיאת מספר בני-אדם בהתאם לאמור בסעיף 7.02.00;

(2)  חלק אחורי, שגבהו יכול שיהיה נמוך אך לא פחות מ-1.20 מטר;

(3)  בין שני חלקי התא תותקן דלת דו-כנפית אשר תהיה סגורה בשעה שהמעלית משמשת להסעת בני-אדם בלבד, ובשעת חירום תיפתח על ידי מנגנון מיוחד כלפי החלק האחורי.

7.05.00 על אף האמור בסעיף 3.21, יחולו על פרוזדור הגובל עם הכניסה למעלית נושאת אלונקה הוראות אלה:

(א)  רוחבו של פרוזדור יהיה 2.20 מטרים לפחות.

(ב)  הרוחב האמור יימדד מחזית דלת הכניסה למעלית בכיוון ניצב אליה.

7.06.00 (א)  תא המעלית, הפיר שלה ודלת המעלית, ייבנו לפי תקן ישראלי ת"י 24.

(ב)  דלת המעלית תהווה אלמנט עמיד-אש.

7.07.00 (א)  חדר מכונות להפעלת מעלית יצוייד -

(1)  בשני מטפי דו-תחמוצת הפחמן, כל אחד בעל קיבול של ארבעה קילוגרמים נטו;

(2)  בלוחית עם הוראות לשימוש במעלית בשעת הפסקת זרם החשמל או תקלה אחרת;

(3)  בכלים הדרושים להפעלת המעלית ביד.

(ב)  על דלת חדר מכונות כאמור יצויין באופן ברור מקום הימצאו של המפתח.

7.08.00 (א)  במעלית יותקן מנגנון מיוחד המאפשר לכבאים שימוש במעלית לצרכיהם בלבד.

(ב)  הפעלת המעלית לצרכי כיבוי תיעשה בעזרת מפתח הנמצא ליד הכניסה למעלית בתוך ארגז עם מכסה זכוכית (להלן - מפתה אש) ותאפשר פעולות אלה:

(1)  הפסקת עלייתה של המעלית בדרכה אל הקומות העליונות, והחזרתה לקומת הכניסה הקובעת לבנין או לקומה הקרובה ביותר לדרך הגישה של שירותי הכבאות;

(ב)  בהגיע המעלית לקומת הקרקע ייפתחו דלתותיה באופן אוטומטי או ביד ומכאן ואילך לא תתאפשר הפעלתה אלא מפנים המעלית כל עוד מפתח האש נמצא בשקע המיועד לו;

(3)  עם סיום פעולות הכיבוי יוחזר מפתח האש למקומו והמעלית תחזור לפעולתה התקינה.

7.09.00 (א)  אספקת חשמל להנעת מעלית תופרד ממנגנון החשמל של הבנין ותהיה קשורה ישירות ללוח החשמל הראשי.

(ב)  חוטי החשמל יעברו דרך צינורות עשויים מחמרים בלתי דליקים.

(ג)  בדיקת אי דליקותם של החמרים האמורים תיערך בהתאם לתקן.

7.10.00 בשעת הפסקת זרם החשמל תופעל בבנין רב-קומות מעלית אחת לפחות, המותקנת בהתאם להוראות המפורטות בסעיף 7.03.00(ג), על ידי זרם חשמל מספק הגנרטור שבבנין.

7.11.00 מעלית העולה או יורדת למעלה משתי קומות תאוור בכיוון גג הבנין ודרכו.

7.30.00 (א)  הוראות חלק ה' המתייחסות ליציבות שלד הבנין, לתכנית קונסטרוקציה ולחישובים סטטיים יחולו לגבי בנין גבוה ורב-קומות, בשינויים המחוייבים לפי הענין.

(ב)  הוראות סימן זה יחולו לגבי -

(1)  בנין רב-קומות;

(2)  בנין גבוה שגבהו מעל רצפת הקומה הנמוכה ביותר או מעל פני הקרקע הנמוכים ביותר שלידו עולה על 20.00 מטרים;

(3)  בנין שהיחס בין גבהו לרחבו הממוצע עולה על 2:1.

7.31.00 בכפוף לתקנות התכנון והבניה (חישובים סטטיים ותכניות קונסטרוקציה), התשכ"ח-1968, יכללו החישובים הסטטיים של בנין כאמור בסעיף 7.30.00(ב) את כל העמסים והכוחות הפועלים על הבנין ועל חלק מחלקיו, הכל בהתאם לייעוד הבנין.

7.32.00 (א)  העמסים האנכיים הפועלים על בנין כאמור ועל חלק מחלקיו יחושבו בהתאם לתקן ישראלי ת"י 412.

(ב)  הפחתתו של העומס השימושי בחישוב העמודים והיסודות של הבנין תיערך בהתאם לתקן האמור.

(ג)  תקרות בנינים תת-קרקעיים המשמשות למכבי-אש כגישות לקירות חוץ או כמדרכה או מעבר לכלי רכב, תשאנה עומס מחולק של 1.0 טון למטר מרובע או עומס מרוכז של 5.0 טון מגלגל של כלי רכב, הכל לפי העומס הגדול.

7.33.00 (א)  חישוב עצמתם של כוחות הרוח הפועלים על בנין כאמור ייערך בהתאם לתקן ישראלי ת"י 414.

(ב) בחישוב העומס העלול להיגרם על ידי כוחות הרוח הפועלים על בנין כאמור בעל מבנה צר, יובא בחשבון גורם דינמי (להלן - מקדם דינמיCd ) שבו יוכפל העומס כאמור בסעיף קטן (א) וייערך החישוב לפי הפירוט כדלקמן:

(1)  H מסמן את גבהו הכללי של הבנין, לרבות יסודותיו, בהתאם לציור ונמדד במטרים;

S מסמן את השטח הצר ביותר של המחצית התחתונה של הגובה האמור, בהתאם לציור, ונמדד במטרים מרובעים;

וגדלו של Cd ייחשב כדלקמן:

(2)  המקדם הדינמי לא יהיה בשום מקרה קטן מ-1.0

020658.jpg

7.34.00 חישוב העומס העלול להיגרם על ידי רעידת אדמה ייערך בהתאם להוראות המפורטות בסעיף 5.06(א)(4).

7.35.00 (א)  חישוב יציבות השלד על חלק יכלול העמסות אלה:

(1)  ההעמסה האפקית עקב רוח או רעידות אדמה הגורמת למאמצים מכסימליים, בהנחה שהכוחות האפקיים עלולים לתקוף בכל כיוון שהוא;

(2)  לעומס העלול להיגרם על ידי רעידת אדמה ייווסף אותו חלק מהעומס השימושי המוגדר בתקן;

(3)  לעומס העלול להיגרם על ידי כוחות הרוח ייווסף העומס השימושי או אותו חלק ממנו הגורם יחד עם שאר העמסים למאמצים מכסימליים.

(ב)  בחישוב יציבות השלד על חלקיו לא יצורפו העומס העלול להיגרם על ידי כוחות הרוח והעומס העלול להיגרם עקב רעידת אדמה.

7.36.00 בבנין כאמור בסעיף 7.30.00(ב) תתוכנן מערכת אלמנטים מקשיחים הן במישורים אפקיים והן במישורים אנכיים, המסוגלים לשאת את כל העמסים האפקיים המפורטים בסעיף 7.35.00.

7.37.00 (א)  ואלה האלמנטים המקשיחים האנכיים המסוגלים לשאת את ההטרחה הנובעת מהעומס המכסימלי כמפורט בסעיף 7.35.00:

(1)  קירות בודדים;

(2)  קירות במערכות;

(3)  מסגרות קשיחות;

(4)  מסבכים אנכיים.

(ב)  בחישוב הכוחות הפועלים על האלמנטים המקשיחים האמורים תובא בחשבון האכסצנטריות של הכוחות התוקפים ביחס למרכז הקשיחות, והאכסצנטריות האמורה לא תהיה קטנה מ-5% מאורך ציר הבנין הניצב לכיוון פעולת העומס האפקי.

7.38.00 (א)  בקביעת קשיחות קיר מסיבי המשמש כאלמנט מקשיח יובאו בחשבון מידות הפתחים שבו אם ארכם גדול מ-¼ אורך הקיר וגבהם עולה על ¼ גובה הקומה.

(ב)  המהנדס האחראי לביצוע השלד יתכנן את נשיאת כל המאמצים מסביב לפתח האמור.

7.39.00 (א)  תקרות הביניים בבנין כאמור בסעיף 7.30.00(ב) ישמשו כדיאפרגמה קשיחה המעבירה את העומס האפקי אל האלמנטים האנכיים בכל קומה.

(ב)  התקרות האמורות ישאו את כל כוחות הגזירה והמומנטים המתעוררים בהן עקב הכוחות האפקיים על ידי שימוש באמצעים אלה:

(1)  תקרה מסיבית או הוספת צלעות מחלקות בתקרת צלעות;

(2)  עיבוד פרטי החיבורים בין הקירות המקשיחים ובין התקרה הבולטת מעבר להם באופן שהתקרה תוכל לשאת גם את כוחות הפיתול שיתעוררו שם;

(3)  בתקרת צלעות תוצק פלטת בטון עליונה, זולת אם לפי החישובים הסטטיים מסוגלות הצלעות לבדן לשאת את ההטרחה הנובעת מהיות התקרה דיאפרגמה אפקית.

(ג)  בתקרות המורכבות מאלמנטים טרומיים יש להבטיח העברת הכוחות בין הדיאפרגמות האפקיות ובין האלמנטים המקשיחים.

7.40.00 (א)  המהנדס האחראי לביצוע השלד יחשב את ההזזה האפקית המכסימלית של הפינה העליונה של הבנין כאמור בסעיף 7.30.00(ב) עקב העומס האפקי המכסימלי.

(ב)  בחישוב ההזזה האמורה תובא בחשבון גם שקיעה אלסטית של קרקע היסוד עקב ההעמסה האפקית.

(ג)  הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו על בנין כאמור המבוסס על סלע שמאמצו המותר עולה על 8 ק"ג/סמ"ר.

(ד)  שיעור ההזזה האפקית המכסימלית המותר לא יעלה על 12,000 מגובה הבנין.

(ה)  שיעור ההזזה היחסית המכסימלית בין שתי תקרות סמוכות בפינות העליונות שלהן, לא יעלה על 11,000 מגובה הקומה שביניהן.

7.41.00 בשלד בנין כאמור בסעיף 7.30.00(ב) לא יעלה המומנט המהפך עקב העומס האפקי המכסימלי על? מהמומנט המייצב עקב המשקל העצמי בלבד.

7.42.00 (א)  בכפוף לאמור בחלק ה', לא-ייבנה שלד בנין כאמור בסעיף 7.30.00(ב) אלא מבטון מזויין, בטון דרוך, בטון טרום או קונסטרוקצית פלדה.

(ב)  שלד כאמור בנוי מבטון מזויין, בטון דרוך ובטון טרום יחושב כמפורט בסעיף 5.02.

(ג)  שלד כאמור בנוי מקונסטרוקצית פלדה יחושב בהתאם לתקן.

7.43.00 (א)  שלד מקונסטרוקצית פלדה יצופה ציפוי מגן נגד אש (להלן - ציפוי), שיהיה עמיד אש למשך זמן כדלקמן:

(1)  הציפוי, עם שלד מקונסטרוקצית פלדה יהווה אלמנט עמיד אש של 3 שעות לפחות;

(2)  על אף האמור בפסקה (1), הציפוי עם שלד של תקרות וקירות פלדה יהווה אלמנט עמיד אש של שעתיים לפחות;

(3)  על אף האמור בפסקאות (1) ו-(2) הציפוי עם שלד מקונסטרוקצית פלדה במרתף הבנין יהווה אלמנט עמיד אש של 4 שעות לפחות.

(ב)  הציפוי האמור בסעיף זה ייעשה בדרכים אלו:

(1)  עמודי פלדה יצופו מסביב באחד מחמרים אלה: בטון, בטון קל, לבני סיליקט, בלוקי בטון, בלוקי גבס, טיח או חומר בידוד אחר שאושר על-ידי מעבדה מוכרת כמשמעותה בסעיף 5.01 ויבטיח את עמידות אש הנדרשת;

(2)  אם הציפוי עשוי מחומר העלול להתקלף, יחוזק החומר ברשת פלדה שעל גביה חישוקים מחוטי פלדה.

(ג)  לא יהיו פתחים בציפוי העמודים; חללים הנוצרים בפנים העמוד עקב הציפוי, יופרדו בין קומה לקומה או בכל 4.00 מטרים גובה.

(ד)  (1)  על אף האמור בסעיף קטן (א), בבנין שישמש לפי האמור בהיתר הבניה בעיקר מגורים, הזמן שבו חייב שלד מקונסטרוקצית פלדה על ציפויו להיות עמיד אש, יהא הזמן שנקבע בנספח לסימן זה.

(2)  סעיף קטן זה יחול על כלל הבנינים הנועדים כאמור לשמש בעיקר מגורים, וההגבלות לתחולתו של סימן זה שבסעיף 7.30.00(ב), לא יחולו.

(3)  לענין סעיף קטן זה, "שלד" - לרבות אותם חלקי הבנין, מקונסטרוקצית פלדה על ציפוייהם, שאינם נושאים ומעבירים עומסים מכל סוג לקרקע הנושאת את הבנין והדרושים להבטחת יציבותו.

7.44.00 לא ייבנה שלד בנין כאמור בסעיף 7.30.00(ב) מאלמנטים טרומיים אלא אם יתמלאו תנאים אלה:

(1)  האלמנטים הטרומיים יהיו מסוגלים לשאת את ההטרחות המוטלות עליהם;

(2)  בכפוף לאמור בסעיפים 7.36.00, 7.37.00 ו-7.39.00, תובטח העברת מלוא הכוחות על ידי החיבורים המחברים את האלמנטים הטרומיים.

7.45.00 ואלה אמצעי הבטיחות שיינקטו להגדלת כושר עמידתו של שלד בנין כאמור בסעיף 7.30.00(ב) נגד הדף אוויר וחדירת רסיסי פצצות בשעת חירום:

(1)  קירות מסיביים, הן פנימיים והן חיצונים, במספר רב;

(2)  חיזוק התקרות על ידי הגדלת עוביין.

7.46.00 (א)  חיזוק התקרות, לענין סעיף 7.45.00(2) בבנין אשר שטח פתחי חלונותיו פחות מ-20% משטח קירותיו החיצונים, יכול שיבוצע באחת הדרכים כלהלן:

(1)  ייבנו תקרות מלאות מבטון מזויין שעביין 12 ס"מ לפחות, או תקרת בטון מזויין שעביה 15 ס"מ לפחות, מעל כל קומה שלישית;

(2)  תיבנה תקרת צלעות אם יתמלאו תנאים אלה:

(א)  שכבת הבטון מעל לצלעות תהיה בעובי של 8 ס"מ לפחות;

(ב)  המילוי בין הצלעות יהיה מבלוקים מלאים מאיטונג, בטקל, בלוקי גג מבטון או חומר אחר בעל תכונות דומות;

(ג)  בחישוב העובי המינימלי של התקרה כמפורט בפיסקה (1) יחושבו כל 3 ס"מ מגובה הבלוקים האמורים במקום ס"מ אחד עובי בטון מזויין.

(ב)  פתחי מרפסות אשר מאחוריהן קירות מילוי בעובי של פחות מ-20 ס"מ, דינם לענין סעיף זה כדין פתחי חלונות.

(ג)  חישוב אחוז הפתחים בבנין כאמור בסעיף קטן (א) ייקבע לפי קירות הבנין בעלי שטח חזית החלונות הגדול ביותר.

7.47.00 שלד של בנין גבוה ובנין רב-קומות יהיה בנוי מאלמנטים עמידי אש.

פרשנות

1.  (א)  בנספח זה -

"בנין א'" - מבנה של דירה אחת או של מספר דירות, לכל גובהו, ובלבד שאף חלק משטחה של דירה אחת נמצא מעל שטחה של דירה אחרת שבאותו מבנה;

"בנין ב'" - מבנה אשר גובה המפלס של רצפת קומתו העליונה מעל המפלס הקובע איננו עולה על 12 מטרים;

"בנין ג'" - מבנה אשר גובה המפלס של רצפת קומתו העליונה מעל המפלס הקובע עולה על 12 מטרים, אך איננו עולה על 27 מטרים;

"בנין ד'" - מבנה אשר גובה המפלס של רצפת קומתו העליונה מעל המפלס הקובע עולה על 27 מטרים;

"דירה" - כמשמעותה בסעיף 2.01 לתוספת השניה;

"המפלס הקובע" - מפלס הכניסה הקובעת של הבנין, ואם היו במבנה מתחת המפלס של הכניסה הקובעת קומה או קומות שנועדו לשמש מגורים - מפלס הרצפה הנמוכה ביותר שבקומה או בקומות אלה;

"חדר כביסה" - חדר כביסה המשמש יותר מדירה אחת בלבד;

"שימוש מסחרי" - שימוש מסחרי שלפי אופיו וממדיו מתיישב עם עיקר שימושו של הבנין למגורים.

(ב)  ניתן היתר הבניה לתוספת בניה במבנה קיים, ייערך סיווג הבנין לפי סעיף זה על פי הממדים של המבנה כולו, לרבות התוספת.

זמן עמידות אש

2.  הזמן שבו האלמנטים השונים של שלד מקונסטרוקצית פלדה חייבים להיות עמידי אש, כמוגדר בתקן הישראלי ת"י 931, יהא מספר השעות המסומן לצידם בטבלה דלהלן:

הוראה מיוחדת לבנינים מעל 40 מטרים

3.  במבנה שבו גובה המפלס של רצפת קומתו העליונה עולה על 40 מטרים מעל המפלס הקובע, יהא הזמן שבו חייבים עמודים, קורות וקירות נושאים לעמוד באש 3 שעות ולא 2 שעות כאמור בסעיף 2 לנספח זה.

7.55.00 כל אימת שלחץ המים הזורמים מצינורות האספקה הראשיים אין בו כדי אספקת מים לכל הקבועות בבנין גבוה או רב-קומות במידה הדרושה וברציפות, יינקט אחד האמצעים כלהלן בהתאם לצורך ועל דעת המהנדס להגדלת שיעור האספקה כאמור:

(1)  יותקן מיכל כובד ביתי;

(2)  תותקן מערכת הסנקה בהתאם להל"ת א ועל פי הנחיות מפעל אספקת מים מקומי.

7.56.00 (א)  בבנין רב-קומות יותקנו מיכל או מיכלים עיליים שיכילו 15 מטרים מעוקבים מים לצרכי כיבוי ושיהיו מחוברים לרשת ברזי הכיבוי.

(ב)  המיכלים האמורים בסעיף קטן (א), יחוברו לרשת אספקת המים של הבנין, כדי למנוע התהוות מים עומדים בתוכם.

(ג)  בקביעת מקומם, צורתם וחוזקם של המיכלים יובאו בחשבון שיקולים תברואיים, בטחוניים ואסתטיים.

7.57.00 (א)  חיבור מערכת אספקת המים בבנין גבוה או רב-קומות תבוצע באמצעות מד-מים ראשי, ומדי-מים דירתיים לכל צרכן מים בבנין.

(ב)  על דעת המהנדס ומפעל אספקת מים מקומי יותר לרכז את מדי-המים הדירתיים בכל קומה במקום שהגישה אליו נוחה.

(ג)  להפסקת פעולתה של מערכת אספקת המים בבנין גבוה או רב-קומות יותקן לצד מוצאו של מד-המים הראשי שסתום מפסיק ראשי, במקום שהגישה אליו נוחה.

7.58.00 (א)  בכל בנין, ליד מד-מים ראשי, יותקן מעקף ומד מים משולב לצינור אספקת המים ולצינור המעקף.

(ב)  המעקף יהיה בעל קוטר שווה לזה של צינור אספקת מים.

7.59.00 בכל בנין גבוה ובנין רב-קומות יחובר לכל קו אספקת מים לצרכי כיבוי, שסתום חד-כיווני בקוטר של "4 להסנקת מים מרכב כבאות לכל ברזי הכיבוי שבבנין.

7.60.00 התקנת מיתקנים וציוד לכיבוי בבנינים תיעשה לפי חוק שירותי הכבאות, התשי"ט-1959, ותקנותיו.

7.61.00 התכניות של מערכת אספקת המים בבנין גבוה או רב-קומות טעונות תיאום עם מפעל אספקת מים מקומי ועם רשות הכבאות ואישור המהנדס.

7.66.00 בסימן זה -

"מערכת שמש" - מערכת חימום מים באמצעות אנרגית השמש;

"תפוקת החום היומית של הקולט" - כהגדרתה בתקן ישראל ת"י 579, חלק 1;

"מערכת פתוחה" - מערכת שמש שבה המים בתוך מכל האגירה מתערבבים עם המים המחוממים שבתוך הקולט;

"מערכת סגורה" - מערכת שמש שבה חימום המים בתוך מכל האגירה נעשה באמצעות מחליף חום;

"כושר העברת חום" - התוצאה מהכפלה של שטח מחליף החום במקדם העברת החום שלו;

"בנין" - כל מבנה, בין שהוא בנוי אבן ובין שהוא בנוי כל חומר אחר, לרבות תוספת קומה לבנין;

"יחידת דיור" - כמשמעותה בסעיף 32(ד) לחוק.

7.66.01 (א)  לא יוקם בנין ובו מערכת או מיתקן לאספקת מים חמים, אלא אם כן המערכת או המיתקן הם מערכת שמש.

(ב)  במערכת שמש לפי סעיף זה לא תפחת תפוקת החום היומית של הקולטים -

(1)  אם הבנין נועד לשמש בית מלון, בית הארחה, בית אבות, פנימיה, מוסד חינוך או מטרות כיוצא באלה - מ-30 קילוקלוריות לכל ליטר צריכת המים החמים ליממה במערכת פתוחה, ומ-34 קילוקלוריות לכל ליטר צריכת המים החמים ליממה במערכת סגורה;

(2)  אם הבנין נועד למגורים - מ-41 קילוקלוריות ליממה לכל ליטר של נפח מכל אגירה במערכת פתוחה, ומ-46 קילוקלוריות ליממה לכל ליטר של נפח מכל אגירה במערכת סגורה או במערכת פתוחה עם מכל אגירה אופקי.

(ג)  בבנין הנועד למגורים שתותקן בו מערכת שמש -

(1)  יהא כושר העברת החום של מחליף החום במערכת סגורה לפחות 1.5 ואט ל-1° צלסיוס, לכל ליטר של נפח מכל האגירה;

(2)  ינהגו ביחידת דיור שבה תותקן מערכת פתוחה, לפי האמור בסעיף 7.66.03;

(3)  לכל יחידת דיור יהא מכל אגירה אחד משלה.

7.66.02 (א)  על מכל אגירה וקולט בבנין למגורים יחולו ההוראות המיוחדות שבסעיף זה.

(ב)  נפח מכל האגירה במערכת שמש יהיה:

(1)  לכל יחידת דיור בת חדר אחד - 60 ליטרים לפחות;

(2)  לכל יחידת דיור בת שניים או שלושה חדרים - 120 ליטרים לפחות;

(3)  לכל יחידת דיור בת ארבעה חדרים ויותר 150 ליטרים לפחות.

(ג)  במכלי אגירה ובקולטים, שיותקנו על גגו של בנין, יקויימו לשביעות רצונה של הועדה המקומית, הוראות אלה:

(1)  המכל והקולט לא יהוו מפגע חזותי;

(2)  המכלים ירוכזו במבנה או במבנים שישתלבו מבחינה ארכיטקטונית בבנין כולו;

(3)  הצבע של מכל האגירה יהא לבן, אלא אם כן קבעה הועדה המקומית אחרת.

7.66.03 מערכת שמש תתאים לתקן ישראלי ת"י 579, למעט סעיף 3.9 שבחלק 4 לאותו תקן.

7.66.04 (א)  במערכת שמש תותקן מערכת גיבוי כדי לספק אנרגיה לחימום מים למקרים שבהם מקור קרינת השמש אינו מספיק למטרה זו.

(ב)  למערכת הגיבוי יהא הכושר לחמם את המים שבמכל האגירה לטמפרטורה של 50 מעלות צלזיוס.

(ג)  מערכת הסקה מרכזית יכול שתשמש כמערכת גיבוי.

7.66.05 היו הבנין או תוספת הקומה, כולם או מקצתם מיועדים לתעשיה, למלאכה, או לבית-חולים, או היה הבנין בנין רב קומות, לא יחולו הוראות תקנות אלה עליהם או על אותו החלק המשמש למטרות אלה, לפי הענין.

7.66.06 היתה סבורה הוועדה המקומית כי מחמת הצללת הבנין שעל הקמתו מבוקש היתר, אין אפשרות לנצל את אנרגית השמש ניצול של ממש, רשאית היא לפטור את מבקש ההיתר מהוראות תקנות אלה לגבי הבנין כולו או לגבי חלק ממנו. ואולם לא תיתן הועדה המקומית פטור לפי סעיף זה, אלא לאחר שנתמלאו התנאים המפורטים בסעיף 149 לחוק.

7.70.00 מחמם מים חשמלי (להלן - המחמם) המיועד לאספקה של מים חמים בבנינים, שעליהם לא חלות הוראות סימן ט', יותקן בהתאם להוראות אלה:

(1)  המחמם יכיל מכל גלילי, מטיפוס הפועל בלחץ, הניזון בחשמל, שקיבולו אינו עולה על 240 ליטר, ויתאים לדרישות התקן הישראלי ת"י 69.1 ולתנאים אלה:

(א)  הלחץ הנומינלי של המחמם לא יפחת מלחץ מקסימלי במערכת אספקת המים הראשית, ויצויין על טבלת הסימון של המחמם;

(ב)  במידה ולא ידוע לחץ המים במערכת אספקת מים ראשית, יותקן המחמם בלחץ נומינלי של 8 אטמוספירות לפחות;

(ג)  מידות המחמם ומרחקי התקנתו יתאימו לדרישות התקן הישראלי ת"י 69.2.