1.  בתקנות אלה -

"טופס" - טופס שנוסחו ניתן בתוספת;

"פשרה" - כמשמעותה בסעיפים 19א, 33 או 52 לפקודה ולרבות הסדר;

"תקנות סדר הדין" - תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

2.  הוראות תקנות סדר הדין יחולו על הליכי פשיטת רגל, במידה שאינן סותרות הוראות תקנות אלה ובשינויים המחוייבים לפי הענין.

3.  בקשה להמצאה של התראת פשיטת רגל לחייב תוגש לבית המשפט בשני עותקים לפי טופס 1; לבקשה יצורפו התראה לפי טופס 2 והעתק פסק הדין החלוט לתשלום החוב הנתבע.

4.  ההתראה תומצא לחייב בידי פקיד בית המשפט או בידי הנושה או בא כוחו, תוך חודש ימים מיום שאישר בית המשפט את המצאתה.

5.  (א)  לפני תום המועד שנקבע בהתראה לתשלום החוב, רשאי החייב להגיש לבית המשפט התנגדות להתראה; ההתנגדות תוגש לפי טופס 3 ותאומת בתצהיר; בית המשפט ידון בהתראה בנוכחות הצדדים.

(ב)  כל עוד לא החליט בית המשפט בהתנגדות, לא יהיה באי-מילוי אחר דרישת ההתראה, מעשה פשיטת רגל.

6.  בקשת פשיטת רגל של חייב תוגש לבית המשפט לפי טופס 4, תאומת בתצהיר ויצורפו אליה:

(1)  דין וחשבון כאמור בסעיף 17(א)(2) לפקודה, ערוך לפי טופס 5;

(2)  כתב ויתור על סודיות כאמור בסעיף 17(א)(3) לפקודה, ערוך לפי טופס 5א, חתום בידי החייב כשחתימתו מאומתת בידי עורך דין.

7.  (א)  החייב ימסור לכונס הרשמי העתק מהבקשה ומצרופיה וכן יפקיד בידו פקדון בסך 1,600 שקלים חדשים וכל סכום נוסף שיורה הכונס הרשמי או שיצווה בית המשפט, כמקדמה לכיסוי הוצאותיו של הכונס הרשמי.

(ב)  לא תקובל בקשת חייב בבית המשפט אלא אם כן צורפו לה אישורו של הכונס הרשמי בדבר קבלת העתק הבקשה על צירופיה ועל הפקדת הפקדון; האישור ייערך לפי טופס 5ב ויימסר לחייב לאחר שמילא אחר הוראות תקנה 6.

(ג)  אין באמור בתקנת משנה (ב) כדי לגרוע מזכותו של החייב לפנות לבית המשפט בבקשה לקבלת צו כאמור בסעיף 18 או 22א לפקודה, ובלבד שצירף לבקשתו אישור כי פנה לכונס הרשמי וכן אישור בדבר הפקדת הפקדון.

(ד)  נתן הכונס הרשמי לחייב הודעה על סירובו ליתן לו אישור כאמור בתקנת משנה (ב), תצורף הודעת הכונס לבקשת החייב.

8.  הכונס הרשמי רשאי לדרוש מן החייב פרטים נוספים או משלימים וכן מסמכים העשויים לסייע לו בקביעת עמדתו ביחס לבקשה.

9.  (א)  בקשת פשיטת רגל של נושה תוגש לבית המשפט לפי טופס 6.

(ב)  בקשת נושה לא תקובל בבית המשפט אלא אם כן צורף לה אישורו של הכונס הרשמי בדבר קבלת העתק הבקשה על צירופיה וכן אישור על הפקדת הפיקדון וכל סכום נוסף כאמור בתקנה 7(א); אישורו של הכונס הרשמי ייערך לפי טופס 6א.

(ג)  בקשת נושה להכריז על חייב בפושט רגל בשל חוב ששיעורו נמוך מהסכום הקבוע בסעיף 7 לפקודה, תאומת בתצהיר, ואם ניתנה תגובת הכונס הרשמי, תצורף אף היא לבקשה.

10.  בקשת נושה תתברר כעבור שמונה ימים מיום המצאתה לחייב, ואולם רשאי בית המשפט לבררה לפני כן, בתנאים שיקבע, אם נעשה מעשה פשיטת רגל בנסיבות האמורות בסעיף 5(2) או (4) לפקודה או שקיימות נסיבות מיוחדות אחרות המצדיקות בירור מוקדם.

11.  (א)  חייב הרוצה להתנגד לבקשת הנושה יגיש לבית המשפט כתב התנגדות ערוך לפי טופס 7, שיאומת בתצהיר, ויפרט בו את נימוקי ההתנגדות.

(ב)  דין כתב ההתנגדות כדין תצהיר נגדי בהמרצת פתיחה, ועל הדיון בבקשה יחולו הוראות תקנות סדר הדין החלות על המרצת פתיחה, בשינויים המחוייבים.

12.  חייב או נושה שבית המשפט אישר בקשתו לחזור בו מבקשתו לפשיטת רגל לפני מתן צו כינוס, רשאי לפנות לכונס הרשמי, תוך ששה חודשים מיום מתן אישור בית המשפט, ולקבל החזר של מחצית הפקדון ושל כל סכום נוסף שהפקיד לפי תקנה 7(א) או 9, לפי הענין, בניכוי ההוצאות שהוציא הכונס הרשמי עד למתן אישור בית המשפט כאמור ובצירוף תשואת השקעה כאמור בסעיף 10 לחוק האפוטרופוס הכללי, התשל"ח-1978, אם היתה, בשינויים המחוייבים לפי הענין.

13.  בית המשפט רשאי למנות כונס זמני לנכסי החייב על-פי בקשת הנושה, החייב, או הכונס הרשמי, ובנסיבות מיוחדות - אף ללא בקשה כאמור.

14.  (בוטלה).

15.  (א)  לא יתמנה אדם ככונס זמני אלא אם כן הודיע לבית המשפט על הסכמתו לכך.

(ב)  בצו המינוי רשאי בית המשפט לקבוע את סמכויותיו ואת תפקידיו של הכונס הזמני.

(ג)  תוקף המינוי יהיה לתקופה של שלושה חדשים, אך רשאי בית המשפט להאריכו לתקופות נוספות שלא יעלו על שלושה חדשים כל אחת.

16.  כונס זמני שאינו הכונס הרשמי -

(1)  יתן כל ערובה שתיראה לבית המשפט להבטחת אחריותו לנכסים שהוא ממונה עליהם ולכל אשר יגיע לידו בקשר לנכסים; הערובה תהא בכתב ערבות ערוך לפי טופס 8;

(2)  יגיש את חשבונותיו בפרקי זמן ובאופן שיורה עליהם בית המשפט;

(3)  ישלם את הסכום המגיע ממנו ככל שיורה בית המשפט;

(4)  יהא אחראי לכל הפסד שגרם לרכוש, עקב הפרת חובתו.

17.  כונס זמני, שלא מילא חובה מחובותיו לפי תקנה 16(2) עד (4), רשאי בית המשפט להורות על עיכול נכסיו ומכירתם ועל שימוש בדמי המכר לסילוק כל סכום המגיע ממנו, או לכיסוי כל הפסד שגרם; יתרת דמי המכר תימסר לכונס הזמני.

18.  כונס זמני שסיים את תפקידו ימסור לבית המשפט דין וחשבון על פעולותיו, לרבות דין וחשבון כספי.

19.  צו כינוס ייערך לפי טופס 9, וההודעה עליו ועל מועד אסיפת הנושים הראשונה - אם הוחלט לקיימה - תפורסם בעתון וברשומות, ערוכה לפי טופס 10.

20.  בית המשפט ימסור לכונס הרשמי שלושה העתקים מצו הכינוס ומצו מינוי הכונס הזמני, אם התמנה.

21.  לפי בקשת הכונס הרשמי, הנאמן או הכונס הזמני, אם נתמנה, יבדוק מי שממונה על רישום נכסים בפנקס המתנהל על-פי דין אם החייב הוא בעל נכס הרשום באותו פנקס, ואם נמצא כך ירשום בפנקס הערה על צו הכינוס.

22.  (א)  הוצאות המשפט הכרוכות בכל הליך עד למתן צו הכינוס יחולו על מי שנקט בהליך, אלא אם כן ציווה בית המשפט אחרת.

(ב)  ניתן צו הכינוס על-פי בקשת נושה, ישולמו לו הוצאותיו מתוך נכסי החייב בסכום שיקבע בית המשפט.

23.  צו של בית המשפט לענין עיכוב יציאתו של החייב מן הארץ, כאמור בסעיף 57א לפקודה, יכול שיינתן מיזמתו או לפי בקשת הכונס הרשמי, הנאמן או נושה, ובמעמד מתן צו הכינוס רשאי הכונס הרשמי לבקש צו כאמור גם בעל-פה.

24.  (א)  דו"ח החייב על מצב עסקיו לפי סעיף 25 לפקודה, ייערך לפי טופס 12 ויוגש לכונס הרשמי בשלושה עותקים.

(ב)  הכונס הרשמי רשאי לדרוש מן החייב פרטים נוספים או משלימים וכן מסמכים העשויים לסייע בבדיקת הדו"ח.

25.  החליט בית המשפט לערוך חקירה פומבית וקבע את מועדה, יודיע על כך הכונס הרשמי לנושים שתבעו את חובם, באמצעות הדואר או בכל דרך אחרת שימצא לנכון.

26.  הצעת פשרה תיערך לפי טופס 13 בשינויים המחוייבים.

27.  חייב או אדם אחר במקומו או במקום עזבונו, המגיש הצעת פשרה, יפקיד בקופת הכונס הרשמי פקדון לכיסוי הוצאות ביצוע הפשרה בסכום שיקבע הכונס הרשמי.

28.  מגיש הצעת הפשרה רשאי להציע אדם כנאמן לביצועה.

29.  בית המשפט רשאי לדרוש שהנאמן לביצוע פשרה ישעבד נכסים או יתן ערובה להבטחת מילוי תפקידו וחובותיו.

30.  על זימון אסיפות נושים לצורך אישור פשרה וניהולה, יחולו הוראות פרק ג' בשינויים המחוייבים.

31.  הודעה בדבר הסכמת הנושה או התנגדותו לפשרה תוגש לכונס הרשמי לפי טופס 14.

32.  הכונס הרשמי ישלח לכל נושה שתבע את חובו, הודעה בכתב על המועד שקבע בית המשפט לשמיעת הבקשה לאישור פשרה שתיערך לפי טופס 15.

33.  האגרות וההוצאות הכרוכות בבירור הצעת הפשרה ובאישורה יחולו על החייב אלא אם כן קבע בית המשפט אחרת.

34.  תעודת הכונס הרשמי המעידה שפשרה נתקבלה ואושרה תיערך לפי טופס 16.

35.  על החייב להבטיח תשלום דיבידנד, בשיעור שנקבע בפשרה, לנושים שתביעותיהם שנויות במחלוקת, אם ישנן כאלה, עד שיינתן בהן פסק דין סופי.

36.  לא ישולם דיבידנד לנושה במסגרת ביצוע פשרה אלא אם כן אישר הנאמן את תביעתו.

37.  בוטלה פשרה, חייב הנאמן לביצועה למסור לכונס הרשמי או לנאמן בפשיטת רגל, אם נתמנה, את נכסי החייב שהגיעו לידיו, בצירוף דין וחשבון על אותם הנכסים.

38.  הזמנה לדיון בבקשת פשיטת הרגל ישלח בית המשפט לחייב, לנושיו ולכונס הרשמי לא יאוחר משלושים ימים לפני המועד שנקבע לדיון בבקשה; ההזמנה לנושים תיעשה בדרך של פרסום מודעה בעיתון יומי או משלוח הזמנות אישיות לנושים לפי המען שצויין בדו"ח על מצב עסקי החייב או בכל דרך אחרת, הכל כפי שיקבע בית המשפט.

39.  הוכרז החייב פושט רגל או ניתן צו לביטול ההכרזה, ישלח בית המשפט העתק הצו לכונס הרשמי לשם פרסומו.

40.  (א)  הודעה על הכרזת פשיטת רגל תפורסם לפי טופס 11.

(א1)  צו הכרזת פשיטת רגל יהיה ערוך לפי טופס 16ב.

(ב)  הודעה על ביטול הכרזת פשיטת רגל תפורסם לפי טופס 17.

41.  הוגשה בקשה לביטול הכרזת פשיטת רגל לפי סעיף 55 לפקודה, רשאי הכונס הרשמי להגיש לבית המשפט, שבעה ימים לפחות לפני המועד שנקבע לבירור הבקשה, תסקיר בענינים האמורים בסעיף 55 לפקודה.

42.  הוגשה בקשה למתן הפטר, יגיש הנאמן לבית המשפט את רשימת נושי החייב, את החובות בני התביעה לכל נושה שהכיר בהם ואת הסכום שנפרע על חשבון כל חוב.

43.  הודעה על מועד הדיון בבקשה תישלח לנושים לפי טופס 18.

44.  חמישה עשר ימים לפחות לפני המועד שנקבע לדיון יגיש הכונס הרשמי לבית המשפט תסקיר בדבר התנהגות החייב, חובותיו ונכסיו; העתק מן התסקיר ימציא לחייב.

45.  החייב רשאי להגיש לבית המשפט השגה מנומקת לתסקיר הכונס הרשמי; העתק ההשגה יומצא לכונס הרשמי שבעה ימים לפחות לפני המועד שנקבע לבירור הבקשה.

46.  נושה המתנגד להפטר החייב, יגיש לבית המשפט התנגדות מנומקת שלושה ימים לפחות לפני היום שנקבע לבירור הבקשה והעתקים ממנה ימציא לחייב ולכונס הרשמי.

47.  (א)  תחילתו של צו הפטר ביום שבו ניתן, אולם לא יימסר לחייב אלא כעבור המועד להגשת ערעור על הצו, ואם הוגש ערעור - לאחר מתן פסק דין בו.

(ב)  תחילתו של צו הפטר מותנה ביום שבו ניתן פסק דין נגד החייב לפי סעיף 63(א)(4) לפקודה.

48.  חייב אשר ניתן לו הפטר מותנה לפי סעיף 63(א)(4) לפקודה, יגיש לכונס הרשמי אחת לשנה וכן בכל עת שהכונס הרשמי ידרוש ממנו, דין וחשבון מלווה בתצהיר על הכנסותיו והרכוש שרכש לאחר מתן ההפטר, וזאת עד לקיום התנאי או עד לקבלת צו הפטר חלוט.

49.  (א)  הכונס הרשמי או הנאמן רשאי להזמין את החייב לחקירה בבית המשפט בכל הנוגע לדו"ח שהגיש.

(ב)  לא התייצב החייב לחקירה על אף שנדרש לעשות כן, או לא השיב כדין על השאלות שנשאל בחקירה, רשאי בית המשפט, על פי בקשת הכונס הרשמי או הנאמן, לבטל את צו ההפטר.

50.  בקשה לקבלת רשות מבתי המשפט לנקוט בהליכי הוצאה לפועל נגד החייב לפי סעיף 63(א)(4) סיפה לפקודה, תוגש בידי הכונס הרשמי או הנאמן, לפי הענין, והעתק ממנה יומצא לחייב חמישה עשר ימים לפחות לפני היום שנקבע לבירורה.

51.  הגיש החייב לבית המשפט בקשה לשינוי צו הפטר, יהיו הכונס הרשמי, הנאמן וכל נושה שהוכיח את חובו משיבים לבקשה.

52.  ההוצאות הכרוכות בבקשה להפטר יחולו על החייב.

53.  הודעה על מועדה ומקומה של אסיפת הנושים הראשונה תיערך לפי טופס 11; ההודעה תפורסם ותימסר לחייב שלושה ימים לפחות לפני מועד האסיפה.

54.  הכונס הרשמי או הנאמן רשאים לכנס אסיפות נושים בכל עת והם חייבים לעשות כן אם הורה על כך בית המשפט.

55.  הכונס הרשמי או הנאמן, לפי הענין, יקבע את מועד האסיפה ומקומה, וישלח בהקדם האפשרי הודעה על כך לחייב ולכל נושה ששמו ידוע לו לפי המען המצויין בתביעתו, ואם לא הגיש תביעה, לפי המען המצויין בדו"ח על מצב העסקים, או לפי מען אחר הידוע למזמן האסיפה, ובלבד שחוקיותה של האסיפה לא תיפגע אם הודעה כאמור לא נשלחה או לא נתקבלה.

56.  תעודה מאת הכונס הרשמי או פקידו או תצהיר מאת הנאמן או מטעמו כי הודעה על דבר אסיפת הנושים נשלחה כהלכה, תשמש ראיה מספקת שהודעה כזו אמנם נשלחה כהלכה לכל אדם שאליו נמענה.

57.  נדחתה אסיפת נושים, תתקיים האסיפה הנדחית באותו מקום שבו התקיימה האסיפה שקדמה לה, אלא אם כן נקבע אחרת בהחלטה בדבר דחיית האסיפה.

58.  נאמן המכנס אסיפת נושים ישלח לכונס הרשמי העתק מההודעה המכנסת את האסיפה.

59.  הכונס הרשמי או הנאמן, לפי הענין, ישלח לבית המשפט העתק מכל החלטה שנתקבלה באסיפת הנושים.

60.  החליט הכונס הרשמי שלא לקיים אסיפת נושים ראשונה, תינתן החלטתו בכתב לפי טופס 19 והוא יגישה לבית המשפט.

61.  (א)  זכות ההצבעה באסיפה תינתן רק לנושה שהגיש כדין תביעת חוב נגד החייב.

(ב)  ניתן צו כינוס נגד שותף בשותפות, יהא כל נושה שהשותף חב לו יחד עם שותפים אחרים בשותפות, רשאי להצביע באסיפת הנושים.

62.  תביעת חוב תוגש לא יאוחר מ-24 שעות לפני הזמן שנקבע לאסיפה או במועד מוקדם מזה שנקבע בהודעת הזימון לאסיפה.

63.  (א)  יושב ראש האסיפה רשאי לאשר תביעה לשם הצבעה או לדחותה, אך ניתן לערער על החלטתו לפני בית המשפט; היה ליושב ראש ספק אם לאשר את התביעה או לדחותה, יסמן אותה כתביעה שיש עליה התנגדות ויתיר לנושה להצביע על תנאי שאם תקויים ההתנגדות תיפסל הצבעתו.

(ב)  נושה יציג בפני יושב ראש האסיפה, על פי דרישתו, כל מסמך שעליו מבוססת תביעת החוב.

(ג)  לא תהא זכות הצבעה לנושה על סמך חוב לא קצוב או מותנה או שאין שוויו ודאי.

64.  נושה מובטח יציין בתביעתו את פרטי הערובה שבידו, תאריך נתינתה ושוויה לפי שומתו ורשאי הוא להצביע באסיפה רק בשל הסכום העולה על שווי הערובה האמורה.

65.  לא יצביע נושה בשל חוב על סמך שטר חליפין או שטר חוב שבידו, אלא אם כן הסכים לראות כערובה בידו, לענין הצבעה בלבד, את מה שחב כלפיו על פי השטר כל מי שהוחב על פיו קודם לחייב ושאין נגדו צו כינוס.

66.  תוך עשרים ושמונה ימים לאחר שהצביע נושה לפי הוראות תקנה 64, יהא הנאמן או הכונס הרשמי מוסמך לדרוש ממנו לוותר על הערובה לטובת כלל הנושים לאחר שישולם לו שוויה.

67.  נושה רשאי להצביע בעצמו או על ידי שלוח להצבעה.

68.  יפוי כוח להצבעה ייערך לפי טופס 20, ייחתם ביד הנושה או בא-כוחו ויוגש למזמן האסיפה בתחילתה או במועד מוקדם יותר שקבע המזמן.

69.  נושה רשאי למנות את הכונס הרשמי לשלוחו להצבעה.

70.  שלוח אינו רשאי להצביע באסיפה בעד החלטה העשויה, במישרין או בעקיפין, לאפשר לו או לשותפו או למעבידו לקבל כל טובת הנאה מנכסי החייב, מלבד שיעור הדיבידנד המגיע לו כאחד מנושי החייב; אולם אם יש בידו יפוי כוח להצביע בעד מינויו הוא לנאמן, רשאי הוא להצביע על פיו.

71.  הכונס הרשמי או מי שהוא מינה יהיה יושב ראש האסיפה הראשונה; באסיפות שלאחריה יהא היושב ראש מי שנבחר בהן לכך.

72.  בכל אסיפה יירשם פרוטוקול שייחתם ביד היושב ראש.

73.  (א)  שום ענין, למעט בחירת יושב ראש, אישור תביעות או דחיית הדיון, לא ידון באסיפת נושים אלא אם כן בפתיחתה מצוי מנין חוקי.

(ב)  מנין חוקי יהא בנוכחות אישית של שלושה נושים או שלוחיהם להצבעה, או של כל הנושים אם מספר כולם אינו עולה על שניים.

74.  אם תוך חצי שעה מן הזמן שנקבע לאסיפה אין מנין חוקי נוכח בה, תידחה

האסיפה לשבוע שלאחר מכן, לאותו יום, לאותה שעה ולאותו מקום, או למועד ולמקום שיקבעם היושב ראש.

75.  קולו של נאמן או שלוחו המצביע כנושה או כשלוחו של נושה לא יבוא במנין הרוב הדרוש לקבלת החלטה לפי סעיף 171(ג) לפקודה בענין העברת נאמן מכהונתו.

76.  (א)  תביעת חוב תיערך לפי טופס 21, תאומת בתצהיר של הנושה או של מי שהוא הרשה ותוגש לכונס הרשמי או לנאמן, אם נתמנה; תביעה שתוגש לאחר תום ששה חודשים מיום מתן צו הכינוס לא תקובל, אלא אם כן הוארך המועד להגשתה כאמור בתקנת משנה (ג).

(ב)  לתביעה יצורפו האסמכתאות שיש בהן כדי לבסס את החוב הנתבע; ורשאי הכונס הרשמי או הנאמן לדרוש, בכל עת, פרטים משלימים ומסמכים ככל שיראה לנכון.

(ג)  בקשת נושה להארכת מועד להגשת תביעת חוב תוגש לכונס הרשמי או לנאמן, אם נתמנה, ויפורטו בה הנימוקים לבקשתו; הבקשה תאומת בתצהיר ותצורף לה תביעת החוב.

(ד)  החליט הכונס הרשמי או הנאמן, לפי הענין, לדחות את הבקשה, רשאי הנושה לערער לבית המשפט על ההחלטה תוך חמישה עשר ימים מיום שהומצאה לנושה.

77.  (בטלה).

78.  נושה ישא בהוצאות תביעתו, זולת אם ראה בית המשפט להורות בנסיבות מיוחדות הוראה אחרת.

79.  נושה שהגיש תביעת חוב רשאי לעיין בתביעותיהם של נושים אחרים ולבדקן לפני האסיפה הראשונה ובכל זמן סביר.

80.  בתביעה לדמי שכירות שהיה על החייב לשלמם לפני מתן צו כינוס מראש גם לתקופה שלאחר מתן הצו, רשאי הנושה לתבוע את החלק המגיע לו עד ליום מתן צו הכינוס בלבד; הוא הדין בתשלומים עתיים אחרים.

81.  (א)  ניתן להגיש תביעת חוב משותפת בעד שכר עבודה המגיע לעובדיו של חייב, או למקצתם; את תביעת החוב רשאי להגיש נציגם של העובדים ותצורף אליה רשימת העובדים והסכום המגיע לכל אחד מהם.

(ב)  תביעה שהוגשה כאמור תיראה כאילו הגיש אותה כל עובד בנפרד, לענין שכר העבודה המגיע לו.

82.  על אף האמור בתקנה 81, תביעת עובד למוסד לביטוח לאומי לפי סעיף 127סא לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ"ח-1968, תוגש באמצעות הנאמן לגבי כל עובד בנפרד.

83.  נושה מובטח שויתר על ערובתו לטובת כלל הנושים, רשאי לתבוע את מלוא חובו.

84.  נושה מובטח שלא ויתר על ערובתו ולא מימשה והמגיש תביעת חוב, יציין בתביעתו את פרטי הערובה שבידו, תאריך נתינתה ושוויה לפי שומתו, וזכאי הוא לקבל דיבידנד רק בשל סכום החוב העולה על שווי הערובה האמורה.

85.  (א)  בטרם יממש נושה מובטח את ערובתו, יודיע לנאמן על כוונתו לעשות כן, ויציין בהודעתו את פרטי הערובה שבידו, תאריך נתינתה ושוויה לפי שומתו.

(ב)  לא הודיע הנאמן, תוך שלושה חדשים, כי הוא בוחר בזכותו לפדות את הערובה או לממשה, רשאי הנושה המובטח לממשה, וסכום החוב יופחת בסכום שבו מומשה.

86.  (א)  נאמן רשאי בכל עת לאחר משלוח הודעה כאמור בתקנה 85 לפדות את הערובה בתשלום שוויה לנושה.

(ב)  לא הסכים הנאמן לשומתו של הנושה רשאי הוא לדרוש שהנכס המהווה את הערובה יוצא למכירה בזמנים ובתנאים שיסכימו עליהם הנושה והנאמן, ובאין הסכמה - כפי שיורה בית המשפט; במכירה במכרז פומבי רשאים הנושה וגם הנאמן במסגרת תפקידו להציע מחיר ולקנות את הנכס.

87.  (א)  נושה ששם את ערובתו כאמור בתקנות 84 ו-85 רשאי, בכל עת, לתקן את שומתו ואת תביעתו אם הראה להנחת דעת הנאמן או בית המשפט שהשומה והתביעה יסודן בטעות שבתום לב, או שוויה של הערובה נשתנה מאז שומתו הקודמת.

(ב)  תיקון כאמור ייעשה על חשבון הנושה ובתנאים שבית המשפט יורה עליהם, זולת אם התיר הנאמן את התיקון ללא פניה לבית המשפט.

88.  (א)  תוקנה שומה לפי תקנה 87, לאחר שהנושה קיבל את הדיבידנד שהיה זכאי לו לפי השומה הקודמת, יחזיר לנאמן כל סכום העודף על סכום שהוא זכאי לו לפי התיקון, אם קיים כזה; היתה השומה המתוקנת נמוכה מהקודמת, ישלם הנאמן לנושה את ההפרש המגיע לו.

(ב)  אין בהוראות תקנה זו כדי לעכב או למנוע חלוקת דיבידנד שעליו הוכרז לפני תאריך התיקון.

89.  מומשה ערובתו של נושה לפי הוראות סימן זה -

(1)  יבוא סכום הנטו שנתקבל מן המימוש במקום סכום שומתה של הערובה ודינו של סכום הנטו האמור יהיה כדין שומה מתוקנת;

(2)  רשאי הנושה לתבוע את חובו העודף על סכום הנטו שנתקבל מן המימוש.

90.  נושה מובטח שהפר הוראה מהוראות סימן זה לא יהא זכאי להשתתף בחלוקת דיבידנד.

91.  בכפוף להוראות תקנה 86 לא יקבל נושה מובטח בשום מקרה יותר מסכום החוב המגיע לו בצירוף ריבית והפרשי הצמדה, כפי שנקבעו בפקודה.

92.  משנתמנה נאמן יעביר לו הכונס הרשמי את כל תביעות החוב שהגיעו לידו בצירוף רשימה שלהן.

93.  (א)  הנאמן יבדוק כל תביעת חוב ועל מה היא מסתמכת ויחליט אם לאשרה

כולה או חלקה, לדחותה או לדרוש ראיות נוספות לה; תוך תשעים ימים מיום שהתביעה הגיעה לידיו חייב הנאמן להמציא לנושה החלטתו המנומקת.

(ב)  הכונס הרשמי רשאי להאריך את המועד האמור בתקנת משנה (א).

(ג)  הגבלת הזמן האמורה בתקנת משנה (א) אינה חלה על הכונס הרשמי בשמשו כנאמן.

94.  (בוטלה).

95.  (א)  מצא הנאמן שתביעת חוב אושרה שלא כיאות, רשאי בית המשפט, לפי בקשת הנאמן ואחרי הודעה לנושה התובע, לבטל את התביעה או להפחית את סכומה.

(ב)  נמנע הנאמן מלהגיש לבית המשפט בקשה כאמור, רשאי החייב, או כל נושה, או הכונס הרשמי, לבקש מבית המשפט לבטל תביעה שאושרה שלא כיאות או להפחית את סכומה.

96.  (א)  נושה רשאי לערער לבית המשפט על החלטת הנאמן בענין תביעת החוב שהגיש; הערעור יוגש תוך ארבעים וחמישה ימים מהמצאת ההחלטה לנושה.

(ב)  תוך חמישה עשר ימים מיום שהומצא לו עותק מכתב הערעור יגיש הנאמן לבית המשפט את תביעת החוב ואת נימוקי החלטתו.

(ג)  בית המשפט רשאי לדחות את הערעור או לשנות את החלטת הנאמן או ליתן החלטה אחרת במקומה.

(ד)  בתום דיון בערעור יחזיר בית המשפט את תביעת החוב לנאמן, זולת אם החליט לדחותה לחלוטין.

97.  הודעה על כוונה להכריז דיבידנד ראשון תפורסם ברשומות לפי טופס 22.

98.  הודעה לפני הכרזת דיבידנד סופי לענין סעיף 135(ב) לפקודה תיערך לפי טופס 23.

99.  הגיש נושה ערעור על החלטת הנאמן הדוחה את תביעת חובו כולה או חלקה, והוכרזה כוונה לחלוקת דיבידנד, יפריש הנאמן סכום כסף בעד ההוצאות המשוערות על הערעור ובעד הדיבידנד שיהיה צורך לשלמו לנושה המערער אם יזכה בערעורו.

100.  הנאמן ירשום על גבי שטח או על גבי כל מסמך סחיר אחר המשמש יסוד לתביעת חוב של הנושה את סכום הדיבידנד שהוא עומד לשלם, ולמטרה זו חובה על הנושה להציג את המסמכים הללו בפני הנאמן לפי דרישתו, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת.

101.  החלטתו של נאמן לפי סעיף 81 לפקודה לענין הוספת הפרשי הצמדה וריבית לא תיעשה אלא לאחר ששולמו במלואם כל החובות שנתבעו בפשיטת הרגל; החלטה כאמור תינתן תוך ששים ימים מיום תשלום הדיבידנד הסופי והעתק ממנה יומצא לכונס הרשמי.

102.  חוב או חבות במטבע חוץ לענין סעיף 71 לפקודה, יחושב ערכם במטבע ישראלי לפי השער היציג שפרסם בנק ישראל לאותו מטבע לאחרונה לפני יום מתן צו הכינוס.

103.  (א)  המשנה לכונס הרשמי והסגנים יפעלו לפי החלטת הכונס הרשמי דרך כלל או לענין מסויים.

(ב)  סמכויותיו של המשנה לכונס הרשמי יהיו כסמכויותיו של הכונס הרשמי.

(ג)  סמכויותיו של סגן הכונס הרשמי יהיו, במחוז שבו הוא מכהן, כסמכויותיו של הכונס הרשמי, למעט הסמכויות למנות מנהל מיוחד לפי סעיף 23 לפקודה, ונציג לפי סעיף 142א לפקודה.

104.  הכונס הרשמי רשאי להטיל על עובד מבין עובדי המדינה שהוא ממונה עליהם תפקידי עזר לשם ביצוע הפקודה, ורשאי הוא להעניק לו לשם כך סמכות מסמכויותיו.

105.  (א)  הוצאות משפטיות, דמי נזק והוצאות אחרות, שעל הכונס הרשמי לשלמם עקב מעשה או מחדל שלו בפעלו בתום לב במסגרת תפקידו או בהשתמשו בסמכויות המסורות לו על פי הפקודה לענין ניהול נכסי החייב, ישולמו לו מתוך נכסי החייב.

(ב)  הוגשה תביעה נגד הכונס הרשמי לתשלום הוצאות או דמי נזק, יודיע על כך לנאמן או למי שנכסי החייב הנוגעים לענין מסורים בידו אותה שעה; מתאריך ההודעה ישמשו הנכסים ערובה לתשלום ההוצאות.

106.  חייב שניתן נגדו צו כינוס ואין לו נכסים, לא יהיה הכונס הרשמי חייב להוציא כל הוצאות בנוגע לצו האמור, אלא אם כן אישר בית המשפט הוצאות כאלה על פי בקשת הכונס הרשמי ובתנאים שיקבע.

107.  כל ההודעות הטעונות פרסום בעיתון או ברשומות יפורסמו בידי הכונס הרשמי על חשבון אותם הנכסים אשר לגביהם נעשה הפרסום.

108.  אושרה פשרה, יגיש הכונס הרשמי לחייב, או לנאמן - אם נתמנה, דו"ח על נכסים שהיו בניהולו עד להגשת הצעת פשרה ומינוי נאמן.

109.  (א)  בקשה של הכונס הרשמי לבית המשפט יכול שתהיה בעל-פה או בכתב ואף ללא תצהיר, וניתן לצרף אליה דו"ח של הכונס הרשמי; דו"ח כאמור יתקבל בידי בית המשפט כראיה לכאורה על תכנו.

(ב)  הכונס הרשמי רשאי לבקש מבית המשפט הוראות בכל ענין הנוגע למילוי תפקידו.

110.  (א)  לא יקיים בית המשפט דיון בהליך לפי הפקודה אלא אם כן הוכחה המצאת ההזמנה לכונס הרשמי.

(ב)  הכונס הרשמי רשאי לנקוט עמדה בדיון על ידי מתן הודעה בכתב מבלי להתייצב בו.

111.  הסמכת עובד בידי הכונס הרשמי לבצע חקירה כאמור בסעיף 18ג לפקודה, תיערך לפי טופס 23א.

111א.  (א)  ניתן צו כינוס, יזמין הכונס הרשמי את החייב לחקירה במקום ובשעה שנקבעו בהזמנה; ההזמנה תיערך לפי טופס 23ב.

(ב)  הכונס הרשמי יחקור את החייב בכל הענינים האמורים בסעיף 18ג לפקודה.

(ג)  חייב שהוזמן לחקירה בפני הכונס הרשמי יתייצב בפניו בכל עת שיידרש לכך; הכונס הרשמי רשאי לחזור ולזמנו, אם ראה צורך בכך, ועל החייב להתייצב כאמור בדרישה.

111ב.  (א)  הכונס הרשמי ישלח דרישה בכתב לכל אדם אשר יש יסוד סביר להניח כי הוא מחזיק במידע או במסמך הנוגע לנכסיו, להכנסותיו, להוצאותיו או לחבויותיו של החייב, להמציאם לו; הדרישה תיערך לפי טופס 23ג.

(ב)  הכונס הרשמי רשאי, במידת הצורך, להזמין אדם כאמור בתקנת משנה (א) למשרדו, למסירת המידע או המסמכים האמורים שברשותו.

(ג)  דרש הכונס הרשמי מאדם להמציא לו מידע או מסמכים, לרבות כאלה הנוגעים לנכס מנכסי החייב, ימסור אותו אדם לכונס הרשמי את כל הידוע לו בענין האמור בדרישה, ובכלל זה מידע בדבר מקום הימצאו של כל נכס או מסמך, וכל פרט או מסמך נוספים שנדרש למסרם.

111ג.  (א)  החייב רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה כי יורה על גילוי מידע או מסמך שקיבל הכונס הרשמי מרשות מס או מתאגיד בנקאי (בתקנה 11 - הרשות) לצורך חקירתו: הבקשה תוגש בידי החייב לא יאוחר מששים ימים מיום הגשת חוות דעתו של הכונס הרשמי לבית המשפט.

(ב)  החייב יפרט בבקשתו את המידע או המסמך שהוא מבקש לגלות לו, בציון המטרה שלשמה הוא זקוק למידע או למסמך כאמור.

(ג)  בטרם יתן בית המשפט את החלטתו, יזמן את הרשות ואת הכונס הרשמי כדי לשמוע את עמדתם בבקשת החייב.

(ד)  בית המשפט רשאי לקבוע, כי דיון בשאלת גילוים של מידע או מסמך כאמור בתקנה זו יתקיים, כולו או חלקו, בהעדר החייב, כאמור בסעיף 60א לפקודה.

111ד.  (א)  ניתן צו כינוס נגד חייב, ונוכח הכונס הרשמי כי נפתחו נגד החייב תיקים בלשכת הוצאה לפועל, יפנה הכונס הרשמי בכתב לראש ההוצאה לפועל בבקשה לקבלת המידע והמסמכים הדרושים לו.

(ב)  ראש ההוצאה לפועל יעביר לכונס הרשמי את המידע והמסמכים האמורים בתקנת משנה (א) תוך חמישה עשר ימים מיום שנתבקש על כך.

111ה.  (א)  בחוות הדעת שעל הכונס הרשמי להגיש לפי סעיף 18ד לפקודה יפרט את ממצאי חקירתו ויתן את דעתו, בין היתר, לנושאים הבאים:

(1)  אופן ניהול עסקיו של החייב והסיבות לכשלונם;

(2)  הליכי ההוצאה לפועל שננקטו נגד החייב, ככל שהם ידועים;

(3)  מצבו הכלכלי של החייב ויכולתו לפרוע את חובותיו;

(4)  מידת הסיוע ושיתוף הפעולה של החייב בחקירתו;

(5)  הצעתו של החייב לפרעון חובותיו;

(6)  הצעות והחלטות הנושים באסיפותיהם;

(7)  המלצתו של הכונס הרשמי בדבר הדרך שיש לפעול בה לגבי החייב.

(ב)  חוות הדעת תיערך ותיחתם בידי מי שהוסמך לכך בידי הכונס הרשמי לפי תקנה 111.

111ו.  (א)  נושה שהגיש תביעת חוב רשאי לבקש מהכונס הרשמי עותק מחוות הדעת שהגיש לבית המשפט לפי סעיף 18ד לפקודה; בקשה כאמור תוגש בכתב.

(ב)  חוות הדעת תימסר לנושה לאחר תשלום האגרה שנקבעה לשם כך בתקנות פשיטת הרגל (אגרות), התשמ"ה-1985.

112.  העסקת נציג לפי סעיף 142א לפקודה תהיה בהסכם בכתב שייערך עמו, ולפי הצורך יכלול ההסכם, בין היתר, התחייבות מצד הנציג לשמירת סוד, בהתאם לסעיף 118(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

113.  הכונס הרשמי רשאי לשלם לנציג שכר בשיעור הנהוג או המקובל בעד השירות שהוא נתן וכן רשאי הוא לשלם לו את הוצאותיו הממשיות בגבול המוסכם עמו, ככל שהוסכם.

114.  פרוטוקול מאסיפת נושים הכולל הצעה למינוי נאמן בצירוף דו"ח הכונס הרשמי יוגש לבית המשפט תוך שלושים ימים מיום קיום האסיפה.

115.  ערובה שהנאמן נדרש לתתה, תיערך לפי טופס 8 ותופקד ביד הכונס הרשמי.

116.  (א)  בקשת נאמן להוראות מבית המשפט תוגש בכתב.

(ב)  עותק הבקשה יימסר לכונס הרשמי לא יאוחר מחמישה עשר ימים לפני היום שנקבע לדיון בבקשה.

117.  הנאמן יהיה צד בבקשת הפטר של החייב וכן בבקשה לביטול צו כינוס או צו פשיטת רגל.

118.  (א)  החייב יהיה משיב בבקשת הנאמן לפי סעיף 111 לפקודה להעביר אליו את הכנסות החייב או חלקן.

(ב)  במהלך הדיון בבקשה רשאי בית המשפט לחקור את החייב בדבר נכסיו, הכנסותיו, יכולתו לשלם תשלומים חדשיים וגובה התשלומים שמן הראוי להטיל עליו.

119.  נשתנו הנסיבות לפיהן חוייב החייב בהעברת תשלומים חדשיים, רשאי הנאמן או החייב לבקש מבית המשפט לשנות את התשלומים או לבטלם, לפי הנסיבות.

119א.  (א)  הנאמן, מיד עם מינויו, ולא יאוחר משבעה ימים מיום המינוי, יחליט אם לסיים את חוזה כרטיס החיוב שבין פושט הרגל לבין מנפיק כאמור בסעיף 42א לפקודה.

(ב)  החליט הנאמן לסיים את חוזה כרטיס החיוב, ישלח, ללא דיחוי, הודעה למנפיק ערוכה לפי טופס 23ד, ויצרף לה העתק מצו הכרזת פשיטת הרגל ומצו מינויו כנאמן; העתק ההודעה יישלח לפושט הרגל ולכונס הרשמי.

(ג)  הנאמן יודיע לכונס הרשמי על החלטתו שלא לסיים את חוזה כרטיס החיוב כאמור בסעיף 42א לפקודה תוך שבעה ימים מיום מינויו.

(ד)  קיבל הכונס הרשמי את החלטת הנאמן כאמור בתקנת משנה (ג), רשאי הוא, במקום הנאמן, לשלוח הודעה למנפיק, כאמור בתקנת משנה (ב), על סיום חוזה כרטיס החיוב, לאחר ששמע את הנאמן ואת פושט הרגל.

(ה)  הוראות תקנה זו יחולו גם על חייב שניתן נגדו צו כינוס, צו זמני או צו לעיכוב הליכים, וטרם הוכר, פושט רגל, שבית המשפט הטיל עליו מגבלה לענין שימוש בכרטיס חיוב, כאמור בסעיף 18ב לפקודה, בשינויים המחוייבים.

120.  (א)  הנאמן ינהל ספרי חשבונות של פשיטת הרגל לפי כללי חשבונאות מקובלים.

(ב)  ממשיך הנאמן לנהל את עסקי החייב, ינהל לשם כך חשבון מיוחד לפי הכללים האמורים.

(ג)  על פי בקשת הנאמן רשאי הכונס הרשמי להורות על איחוד הנהלת החשבונות על פי תקנות משנה (א) ו-(ב).

121.  בנוסף על חובת הדיווח הקבועה בסעיף 166 לפקודה, רשאי הכונס הרשמי להורות לנאמן, בכל זמן שיראה צורך בכך, להמציא לו תוך זמן שיקבע, את הדו"חות על הכספים שקיבל וששילם ועל מהלך ניהול הליכי פשיטת רגל.

122.  הצהיר הנאמן בכתב כי בתקופת הדו"ח לא היו תקבולים ותשלומים, יראו את התצהיר כדו"ח.

123.  (א)  הפקדת כספים בחשבון בבנק שקבע שר האוצר, כאמור בסעיף 163(א) לפקודה, וכן תשלומים מתוך אותו חשבון, יבוצעו באמצעות הכונס הרשמי על פי בקשת הנאמן.

(ב)  הורשה הנאמן לפי סעיף 163(א)(1) או (2) לפקודה להפקיד את הכספים בבנק אחר, יפתח הנאמן חשבון נפרד על שמו כנאמן על נכסי פושט הרגל ויפקיד בו את הכספים שקיבל מכוח תפקידו בתכוף ככל האפשר לאחר קבלתם; תשלומים מתוך אותו חשבון יהיו בהמחאות חתומות בידי הנאמן תוך ציון תפקידו כאמור.

(ג)  הנאמן רשאי, בהסכמת הכונס הרשמי, להפקיד את הכספים באמצעותו, כאמור בתקנות משנה (א) ו-(ב).

123א.  הופקדו כספים בידי הכונס הרשמי כאמור בתקנה 123(ג), יושקעו הכספים על פי ההוראות החלות על האפוטרופוס הכללי לפי סעיף 10 לחוק האפוטרופוס הכללי, התשל"ח-1978, בשינויים המחוייבים.

124.  שימש הכונס הרשמי בתפקיד נאמן על נכסי פושט רגל, יעביר לנאמן שנתמנה במקומו את נכסי פושט הרגל שברשותו, למעט כספים שהופקדו בבנק שקבע שר האוצר לפי סעיף 163(א) לפקודה, בניכוי כל ההוצאות, האגרות והתשלומים המגיעים מהנכסים, בצירוף ריבית והפרשי הצמדה; הועברו הנכסים לנאמן ללא הניכוי האמור, יהיה לכונס הרשמי שעבוד על הנכסים בשיעור החוב המגיע לו.

125.  הכונס הרשמי רשאי למנות רואה חשבון לבדיקת חשבונותיו של הנאמן; עשה כן, חייב הנאמן למסור לאותו רואה חשבון את כל המסמכים הדרושים לביצוע הבדיקה.

126.  הנושים של ששית מערך התביעות רשאים לבקש מהכונס הרשמי לזמן אסיפת נושים כדי לדון בשאלה אם ראוי להעביר נאמן מתפקידו; עשו כן, עליהם להפקיד סכום כסף לכיסוי ההוצאות הכרוכות בזימון האסיפה.

127.  הועבר אדם מתפקיד נאמן לפי סעיף 171(ג)(1) לפקודה, לא ימונה עוד לתפקיד נאמן אלא אם כן בית המשפט יחליט אחרת מנימוקים שיירשמו.

128.  (א)  נאמן הרוצה להתפטר מתפקידו יגיש לכונס הרשמי בקשה על כך.

(ב)  הכונס הרשמי רשאי להורות לנאמן למסור לחייב ולכל נושה שהוכיח את חובו הודעה על כוונתו להתפטר.

129.  הועבר נאמן מתפקידו או ביקש להתפטר או להשתחרר, ימסור לכונס הרשמי דו"ח כספי סופי וכן ימסור לו, או לנאמן החדש - אם נתמנה, את פנקסי החשבונות ושאר המסמכים הנוגעים לניהול נכסי פושט הרגל.

130.  ראה הכונס הרשמי כי הנאמן מילא את כל חובותיו על פי הפקודה והתקנות שלפיה יתן לו תעודת שחרור ערוכה לפי טופס 24.

131.  בפרק זה -

"שותפות" - לרבות שותפות מוגבלת;

"שותפים", לענין שותפות מוגבלת - השותפים הכלליים בלבד.

132.  הוראות פרק זה, ככל שהן נוגעות לשותפים, יחולו על שותפים בשותפות אשר נכסיה אינם מספיקים לכיסוי חובותיה.

133.  בבקשה לפשיטת רגל של שותפות יצויינו שמות כל השותפים והיא תיחתם בידם או בידי מורשה לחתימה בשם השותפות; המורשה יציין בתצהיר שיצורף לבקשה כי כל השותפים מסכימים להגשתה.

134.  צו כינוס או צו הכרזת פשיטת רגל שניתן נגד שותפות יראוהו כאילו ניתן גם נגד כל אחד מהשותפים בה.

135.  כל שותף יגיש דו"ח על מצב עסקיו הנפרדים, נוסף לדו"ח שעל השותפות להגיש לפי סעיף 25(א) לפקודה.

136.  לאסיפת הנושים הראשונה, אם תכונס, יזומנו הן נושי השותפות והן נושי השותפים.

137.  (א)  הצעת פשרה יכול שתוגש בידי השותפות לנושיה וכן רשאי כל שותף להגיש הצעת פשרה לנושיו הוא; הצעות פשרה יכול שיהיו שונות לפי מהותן וסכומן.

(ב)  הדיונים בהצעות הפשרה השונות יתקיימו באסיפות הנושים אשר להן הן מיועדות.

(ג)  אושרה פשרה, ניתן לבטל את צו הכינוס או את צו הכרזת פשיטת הרגל לגבי אותו שותף שנושיו הסכימו לפשרה.

138.  (א)  נאמן שנתמנה לנכסי השותפות ישמש גם נאמן לנכסיהם של השותפים.

(ב)  חשבונות נכסי השותפות והשותפים ינוהלו בידי הנאמן בנפרד אלה מאלה.

139.  נושי השותפות ונושיו של כל שותף רשאים למנות ועדת ביקורת נפרדת.

140.  שותף מוגבל יהיה חב לחובות השותפות בשיעור ההון שעליו חתם ואשר טרם שולם לקופת השותפות; הנאמן רשאי לאכוף את תשלום החוב על ידי הגשת בקשה לבית המשפט במסגרת הליכי פשיטת הרגל של השותפות.

141.  נעשה שותף כללי לשותף מוגבל, תיווסף לחבותו בשל חובות השותפות שנוצרו בתקופת היותו שותף כללי, גם חבותו כשותף מוגבל.

142.  בכותרתו של כל כתב בי-דין על פי הפקודה יצויין שמו של החייב, ואם הוכרז כפושט רגל - גם עובדת היותו פושט רגל.

143.  בהליכים אלה ידון בית המשפט בפומבי:

(1)  חקירה פומבית של החייב;

(2)  בקשה לאישור פשרה;

(3)  בקשת הפטר;

(4)  בקשה לביטול או לפסילה של כל הענקה, מסירה, העברה, בטוחה או תשלום או למתן פסק דין הצהרתי בענין זכותו של הנאמן לנכסים שיש עליהם תביעה שכנגד;

(5)  ערעור או בקשה בענין תביעת חוב.

144.  הרשות לפי סעיף 175 לפקודה, לענין העברה או המשך של הליכי פשיטת רגל, תהיה בית המשפט שבו נפתחו ההליכים.

145.  משהחליט בית המשפט על העברת ההליכים לבית משפט אחר, ישלח רשם בית המשפט העתק ההחלטה בצירוף התיק לבית המשפט האחר ורשם בית המשפט האחר ישלח הודעה על כך לכונס הרשמי.

146.  לאחר תשלום ההוצאות הממשיות שהוצאו במימוש נכסי החייב ישולמו שאר ההוצאות והתשלומים בסדר העדיפויות הבא:

(1)  ההוצאות שהכונס הרשמי או הפועלים מטעמו הוציאו או התחייבו בהן בקשר לחייב או לנכסיו;

(2)  ההוצאות שהוציא הנאמן במהלך מילוי תפקידו ושכר טרחתו כפי שאושרו;

(3)  האגרות, האחוזים והוצאות משפט שיש לשלם לכונס הרשמי לפי הפקודה ותקנותיה.

147.  מי שיש בידו פנקסי חשבונות השייכים לחייב ימסור אותם לכונס הרשמי, או לנאמן - אם נתמנה.

148.  לפי בקשת הכונס הרשמי רשאי בית המשפט להורות שפנקסי החשבונות ושאר המסמכים של החייב שבידי הכונס הרשמי יימכרו, יושמדו או שייעשה בהם אחרת.

149.  מסמך שיש לערכו לפי אחד הטפסים שבתוספת יכול שיהא ערוך בשינויים המחוייבים לפי הנסיבות ואין חובה שיהא העתק מילולי שלו.

150.  תוספות א' וב' לפקודה ותקנות פשיטת הרגל, 1936 - בטלות.

151.  (א)  תחילתן של תקנות אלה שלושים ימים מיום פרסומן.

(ב)  תקנות אלו יחולו על עניינים התלויים ועומדים ביום תחילתן בפני בית המשפט או הרשם, אלא אם כן ציווה בית המשפט או הרשם אחרת.

כ"ח בשבט התשמ"ה (19 בפברואר 1985)